ריח משגע: עוגיות מלוחות עם חרדל וקשקבל

בכל שנה מגיע הבוקר הספציפי הזה בו אדם תמים פותח את דלת ביתו על מנת לסגור אותה ולצאת לשגרת יומו, כשהוא לפתע מותקף ומוקף בענן של בושם מדהים שאין לטעות בו - זה מרגיש כאילו פרדסי העולם כולו התאחדו וקיימו ישיבה לילית שבסיכומה החליטו לפרוח יחד בבוקר. מיד מבין אותו אדם שהחורף האהוב אזל לו מבין האצבעות ושהאביב כאן בגדול והוא מתכנן להישאר לפחות עד פסח.

נולדתי באביב, בדיוק בזמן הזה שהכל מתעורר. עצים שעמדו עירומים מתהדרים שוב בגלימה ירוקה מנצנצת וירקות ושורשים המתפקעים מרוב עסיסיות גודשים את השווקים.

"הכל קורה באביב", אמא תמיד אמרה כשבאתי אליה בוכה על עוד קשר רומנטי שהסתיים ואיננו. "אל תבכי, באביב נפרדים מהישן ומתאהבים מחדש. תראי את הטבע כמה הוא חי עכשיו". ואז היתה מוזגת תה צמחים מוזהב ומטילה לתוכו פרח אחד של לימון, שבמגע עם התה הרותח היה משחרר את כל בועות השמן הריחני שאצורות בעלי הכותרת שלו וניחוחו עלה לנחיריים עם הלגימה הראשונה, המנחמת. "זו עונה משוגעת שמשגעת את האנשים. קחי עוד כעך". אני מבינה בדיוק על מה היא מדברת, ולוקחת שלושה כעכים רק כדי להיות בטוחה.

התקופה הזו מזכירה לי גם את ריבת הורדים הבולגרית שאבא היה מבשל בבית. תפקידינו היה ללקט את פירות הורדים שנותרו על השיחים הקוצניים אחרי שנשרו עלי הכותרת. יום אחד, בזמן שכבר כמעט מילאתי סלסלה קטנה להביא לאבא, הגיעה קריאה להגיע לסנדלריה לבחור את סנדלי האביב. שיפרתי את השיא שלי בריצת 100 מטר כדי להגיע ראשונה ולבחור בסנדלים האדומים המבריקים שחלמתי עליהם כל לילה. סנדלי לק של גברת אמיתית שעקבם משמיע את הצליל הנכסף "קליק קלאק קליק קלאק". לקחתי את הסנדלים החדשים בקופסה, ורצתי לאסוף את פירות הורדים שהשארתי מאחור. בבית נעלתי אותם והתהלכתי שעות הלוך חזור רק כדי לשמוע את הקליק קלאק שהטריף את מוחו של אבא עד שגער בי לחדול כי זה מפריע לריבה.

אני חושבת הרבה על אבא בימים אלה שסופרים לי שנתיים בדיוק בלעדיו, ובדיוק יש לי קשקבל בולגרי אמיתי מול הפרצוף. מה יותר טבעי מלתת לכם מתכון משגע וטעים עד אימה של עוגיות מלוחות עם קשקבל וחרדל, בדיוק כמו שאבא אהב.

המצרכים:
כ-100 יחידות

60 גר גבינת קשקבל מגוררת בפומפיה דקה.
1/2 1 כוסות (210 גרם) קמח
2/3 כוס (70 גרם) שקדים טחונים
1 כפית (8 גרם) מלח
1 כפית (5 גרם) סוכר חום
1/2 כפית פלפל שחור
1 כפית עלי תימין טרי (או 1/2 כפית תימין מיובש)
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
1 ביצה טרופה
2 כפות חרדל חלק או גרגירי
1/4 כוס (60 מ"ל) מים קרים

אופן ההכנה:

1. במיקסר עם וו גיטרה (K), שמים את כל החומרים היבשים (קשקבל, קמח, שקדים טחונים, מלח, סוכר, פלפל שחור ותימין). מערבלים כחצי דקה במהירות בינונית.

2. עוצרים, ומוסיפים את החמאה. מעבדים במהירות בינונית עד להיווצרות פירורים גסים. עוצרים. טורפים בקערה נפרדת את הביצה, החרדל והמים, ומוסיפים למיקסר. מעבדים קצרות (כחצי דקה) במהירות בינונית עד להיווצרות בצק רך.

3. מרפדים תבנית איגליש קייק בניילון נצמד. מהדקים את הבצק לתוך התבנית. עוטפים את הבצק עם קצוות הניילון מלמעלה, ומעבירים להקפאה של שעה. בינתיים מחממים תנור ל-170 מעלות.

4. מוציאים את הבצק מהתבנית, וחוצים אותו לאורכו (כך שנקבל 2 מלבנים). פורסים את מלבני הבצק לריבועים בעובי של כ-3 מ"מ. מניחים את הריבועים בתנית עם נייר אפייה (בשלב הזה אפשר לזרות עליהם מה שאוהבים: זרעי חרדל, קימל, שומשום, קצח, מלח גס).

5. מכניסים לתנור ואופים כ-20 דקות או עד הזהבה מושלמת.

6. מוציאים ומצננים בצד לפני אחסון. ניתן לשמור בקופסה אטומה עד שבוע.

טיפ: ניתן להכין כפות כפולה של בצק, ולאחסן במקפיא. בכל פעם להוציא מלבן אחד, להפשירו מעט, לפרוס ולאפות.