פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גשן: באנו בגלל הכשרות, נשארנו בגלל הסטייק

      לא מדובר במסעדה מקורית או מפתיעה, אבל היא פתרון מצוין לארוחת צהריים נעימה שבה מככב סטייק מצוין. ביקורת כשרה על מסעדת גשן

      פלטת בשרים במסעדת גשן (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המסעדה)
      פלטת בשרים בגשן (צילום: באדיבות המסעדה)

      גשן היא מסעדה שיש לה כנראה את כל התנאים להיות כזו שתזכה לציון יפה: העיצוב מזמין, פשוט ולא יומרני עם הרבה עץ, מינימום קישקושים על הקירות ותאורה נכונה. השירות אדיב ומהיר, והאווירה שם נעימה. כשמגיעים לשלב האוכל דברים קצת מתחילים להתיישר לכיוון הרף הנמוך יותר. לא הזוועתי, אבל כן כזה שלא אמור להצדיק מחיר לא זול.

      אגב, שירות, המילה 'יעיל' הושמטה בכוונת מכוון. מלצר נחמד ביותר החליט להמליץ בחום מופגן וידעני בתפריט המנות הראשונות על מנת ה"כנפיים לליפאפ". למה לפתוח במנה משעממת מטבעה מתוך תפריט שאמור להדגיש דווקא בשר מהסוג ההולך על ארבע? "היא שונה" נקבע, ולכן היא הוזמנה בצוותא עם קרפצ'יו סינטה. כן כן, תפריט העיקריות בבשריות הישראליות זהה גם כאן, לא נאשים אף אחד בזה, שמרנות היא כנראה דרך חיים.

      כשהגיעו שתי המנות כבר הבנתי, שתעוזה וקפיצה מעל הפופיק לא נמצא פה עוד לפני שננעץ המזלג (ונתפס הכנף): מצד אחד צלחת קרפצ'יו סינטה נאה למדי, עם אותו טפטוף בלסמי ועליו חופן עלי בייבי מסודרים ברישול, מצד שני צלחת של כנפיים צרובות היטב ומתחתיהן חופן עלי בייבי בריפוד מרושל אפילו יותר, כולל חצי ענף שבצבץ לו החוצה מהצלחת ואיים להוציא עין. יצא שהקרפצ'יו היה עדין, טוב למדי, חתוך יפה אבל עם תחושת אנמיות נסלחת; הכנפיים שממול היו סתמיות להפליא עם ציפוי פנקו שלא הורגש ורוטב פורט שהורגש יותר מדי- ובשתי המנות ידענו והרגשנו שרגע לפני ההגשה נזרק לצלחת חופן עלי בייבי, שיהיה, זה בטח נראה טוב. אז לא, זה לא נראה טוב, מישהו התבלבל ויש פה קצת חלטורה. אגב בלבול, רוטב פורט עם מידה מדויקת של יין אדום הוא משהו שהולך כל כך טוב עם סינטה, ועם זרזוף נכון אפילו עם קרפצ'יו-, אבל במנת הכנפיים הוא בוזבז.

      אם כן, אותו מלצר חביב שהחתים אותנו חוזה על הכנפיים, זה המקום להזכיר, החתים אותנו בהמלצה מיוחדת גם על מיקס הבשרים. נכון, ידוע, במסעדות בשרים מדובר בטריק מסוכן שבו קיים סיכוי סביר לקבל מדגם בינוני מכמה מנות במקום וסיכוי גבוה קצת יותר למנה אחת, החלטית ומושקעת יותר, אבל כאמור, טופלנו באיש שיווק מוכשר במיוחד ובשר זה בשר, אז למה לא.

      קרפצ'יו סינטה במסעדת גשן (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המסעדה)
      קרפצ'יו בגשן(צילום: באדיבות המסעדה)

      והנה נח לו מיני-מנגל ברזל נאה עם גחלים, מוכן לפלטת הבשר. סליחה, מבט שני הראה שמדובר במיני מנגל עם אבנים אדומות לוהטות, מהסוג שנצפה באפלביז האמריקאית בפרסומות נושנות. סליחה שניה במספר: מדובר פייק מיני-מנגל עם אבני קישוט מהסוג שמוצאים בכניסה למגדלי יו, ובתוך הכלי, הס פן תעירו, יושבים להם ארבעה עמדות לנרונים, כולם במצב דעיכה כולל של פרלמנט מפא"יניקי של יום שישי בקיבוץ, כולל אחד שהחזיר את נשמתו לבורא שניה לפני שהונחה פלטת הבשרים מעליו.

      והפלטה, חשוב להדגיש, יפה ומזמינה וגם נדיבה להפליא. כל הבשרים בה נראים מצוין: האנטריקוט , הספריבס אנגוס, קבבי הטלה, המרגז והפרגיות, כולם שזופים, חיילים במסדר בוקר. והרי הכותרות: במסעדת גשן בנחלת בנימין מגישים מנת אנטרקוט טובה בהחלט. לא עניין של מה בכך למצוא סטייק טוב, אחרי הכל אנחנו מדברים פה על גשן, מסעדה תל אביבית כשרה שמגדירה את עצמה כ"מסעדת בשרים". הנתח היה עסיסי, משויש למראה, רך במידה הנכונה ואפילו גדול יחסית להיותו חלק ממיקס, וגם הנתח התאום שלו שהגיע אתו. אלמלא טיפונת יובש-וול דאן שהורגש ממש בקצוות לרגע, אולי אפילו הייתי משבח אפילו יותר.

      בגשן הצהירו שאת הספריבס שלהם הם מקפידים "בניגוד לשאר!" להגיש ללא שומן ועצם, וכנראה כיוונו לאותם מיליארדי בני אדם שמגיעים במיוחד למסעדת בשרים כדי לצאת בריאים יותר. מה קיבלנו? נתח שמנמן, נימוח למדי ובשרני של אנגוס, אבל כזה שמתחיל לשעמם אחרי שני ביסים והטעם שלו פשוט כמעט ולא קיים. אין עצם שממנה מגרדים חלקים טובים יותר, אין שומן שיוסיף קצת פלפל, ואין גם פלפל כשחושבים על זה. פספוס.

      הפרגיות היו פרגיות- וסליחה על התיאור הדל של מנת החתונות הצפויה ביותר בישראל: שום דבר מפתיע או כזה שיגרום לנו לזכור אותן מעבר לפרגיות שהוגשו בבר מצווה אצל הבוס הקודם, צלויות ונחמדות.

      נקניקיות המרגז היו הפתעה נחמדה עם חריפות טובה וצובטת, וגם הלכו יופי עם תפוחי האדמה הצרובים (והמצוינים!), ולאגף הסביר-נחמד כזה-ולא יותר ע"ש האנגוס והכנפיים, הוכנס אחר כבוד גם קבב הטלה. מינון השומן בו לא היה אחיד, כך גם התיבול, והעובדה שהיה קצת דק- גם אם יפה למראה בעזרתם האדיבה של פסי הצלייה- הקשה על הטעם הבשרני להיראות.

      הקינוחים- מילפיי קוקוס וקראמבל תפוחים דווקא עזרו לסיומת עם טעם טוב. המילפיי עם יופי של קרם קוקוס וגלידת בננה מצוינת ומפתיעה בצוותא עם עלי בצק טעימים, והקראמבל עם דגש על תפוחים מעולים ופחות על המסביב הביאו אותי למסקנה הסופית: בגשן כיף לשבת. האווירה נעימה, השירות יעיל וכאמור, יש שם גם סטייק אנטריקוט טוב. לגבי שאר הדברים, אלו השוליים שקשורים לשאר התפריט, השמרנות המוגזמת בהגשת המנות, ההגשה והמחיר הלא זול בכלל בשעות ערב- אלו טעוני שיפור. ההמלצה שלנו, אם בכל זאת תחפשו מקום זמין וכשר עם סטייק טוב במרכז תל אביב, היא לקפוץ לעסקית צהריים.

      גשן. נחלת בנימין 30, תל אביב. 03-5600766

      חשבון במסעדת גשן (עיבוד תמונה)