כשטלפון גורלי לבת מציל את המסעדה: האסייתית שלא צריכה טובות מתל אביב

מסעדת NAOMI הייתה יכולה ללכת בדרכן של אלפי עסקי קורונה. במקום זה היה לה את אליזבת זינגר

אור שפיץ חוגגת שנה לקונדיטוריה (שי מכלוף)

אם החיים האמיתיים היו לומדים משהו מ-"Kitchenn Nightmares" של גורדון רמזי (או מהשיעתוק המקומי שלה עם אסף גרניט), סביר שמסעדת נאומי ביהוד לא הייתה מסיימת את העונה. גם לא את הפרק.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

המסעדה האסייתית שנתפחה מעט לפני הקורונה עם המון כוונות טובות ומעט מאוד יכולות ליישם אותן, הבינה אחרי חודשים ספורים בלבד - מגיפה גלובלית או לא מגיפה גלובלית, הדברים כנראה בלטו מאוד - שדרוש שינוי. רצוי מאלה הגמישים ממש, 180 מעלות סטייל.

שותף אחד התקפל, אך למזלה הבעלים שכן נשאר ידע לשים את האגו בצד, להודות שהוא זקוק לסיוע, ולעשות את הפעולה שבדרך כלל צריך לעשות כדי להציל משהו - להתקשר לבת שלך.

עוד בוואלה! NEWS

טהוניה: "אני לא הכתובת לתת לדנית טיפים, כי אצלי זה לא הצליח"

לכתבה המלאה
מהפיכה מטבחית ועסקית. נאומי (צילום: יהונתן בן חיים)

אליזבת זינגר קיבלה את השיחה הזאת מאביה כשהיא רחוקה מאוד מהמסעדה, פיזית ומנטלית כאחד. לזכותה ייאמר (כן, בתהליך נסי כזה יש זכויות להרבה אנשים) שהיא התנפלה על המשימה, חוללה מהפיכה מטבחית ועסקית כאחד, ויכולה לשבת מולי עכשיו, פלוס-מינוס שנה מאז הסוויץ', ולדבר בחיוך.

היא הביאה לנאומי (NAOMI), בין היתר, אנשי אוכל חדשים ומנוסים שהסתכלו על התפריט ועל התהליך כולו עם משפט אחד בראש ("עדיף לשנות את השם ולהתחיל מחדש"), והיא הביאה גם את עצמה - מנוע אנושי שמייצר אנרגיה עבור עסק שלם, על עובדיו ולקוחותיו.

וכן, בסופי שבוע היא גם ממלצרת. הקורונה ואתגריה בכל זאת השאירו משהו מאחור.

דורשים נסיעה. הנאמס של נאומי:

אז מה אוכלים כאן? המטבח המגוון של נאומי לא מתיימר לדבר תאית שוטפת ולא הלך לנקודה הכי נידחת ביפן כדי לייצר מיסו, אבל הוא מקצועי מספיק בשביל לשלוט ברוב התהליכים הדרושים כדי לקיים פה דיאלוג אסייתי רב-שפתי, ולא להזדקק לטובות מתל אביב הסמוכה.

יש כאן מרק מיסו כמובן, וטומורוקושי (מרק קרם תירס חלבי, כפיר ליים, למון גראס וטורטייה), טום ים ו"סלט גלאס". יש גיוזות מצטיינות וכדורי פאני פורי פריכים, מלאים בטרטר מתובל.

יש אגף צנוע בהיקפיו אך מצוין ביכולותיו של באנים, לרבות גירסת בשר מפורק מנדטורית ומוצלחת מאוד, ויש גם נאמס - ספרינג רול וייטנאמי בתצורת גליל פריך, ממולאים בעוף-ירקות-אטריות זכוכית, שמטוגנים כאן ללא דופי ולבדם דורשים נסיעה מיוחדת.

יעילות, טעימות, מצטיינות. הגיוזות של נאומי (צילום: יהונתן בן חיים)

מה עוד? גיזרת הנודלס מציעה את החשודות המיידיות (פאד תאי ופאד סי יו, למשל), אך גם "במבו קארי" (תבשיל חלב קוקוס ושמנת עם פטריות, בזיליקום, עלי כפיר ליים, במבוק, קארי תאילנדי חריף מוקפץ ובחריה בין עוף-סינטה-שרימפס-טופו), צ'יקן קשיו בלתי חנפני בטעמיו, באטר צ'יקן ורצועות סינטה.

לבד מאלה, יש גם תפריט סושי שהיה מחזיק לבדו מסעדות אחרות, מוקפד ביחס לז'אנר ומושקע מאוד, במיוחד במשוואת הדג מול האורז.

בקיצור, ובהינתן שתפריט כזה לא ניתן לסכם בשורה אחת, קחו את זה ממני - לא תצא מכאן בשורה על אסייתית פורצת דרך, אבל מתי בפעם האחרונה רציתם שיפרצו לכם דרכים כשבא לכם אסייתי טוב?

דלגו על ההמתנה לשליח. נאומי (צילום: יהונתן בן חיים)

שעת הצהריים שבה ביליתי בנאומי החלה בחלל דליל יחסית, והסתיימה כשהרגשתי שהכיסא שלי תופס מקום של לקוחות. המשרדים המעטים שחזרו לפעול אחרי הקורונה הותירו את רוב עובדיהם בבית, אך הרחוב השקט ביהוד בכל זאת התמלא בכלי רכב שעצרו פה במיוחד.

מה שהתחיל כאופציית משלוחים יעילה ברחבי האזור - האופנועים של נאומי נכנסים עד רמת גן אפילו - עומד להתפתח בקרוב ולהוליד זרוע כשרה שתעסיק צבא אופנוענים ייעודי. בינתיים, אתם יכולים לדלג על ההמתנה ולבוא. משהו אומר לי שאליזבת תחכה לכם פה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully