המבורגר נסתר, בית קפה אירופי ומאפייה מושחתת: 7 המלצות אוכל (ומלון) בצפון

כמעט שנתיים עברו מאז שדיווחי הקורונה הרחוקים ביותר התחילו להתגלגל לפתחנו (זוכרים? המחלה ההיא במזרח שלא מעניינת אף אחד?) ומשק כנפי הפרפר האימתני שלה מסיים עוד אפקט, קטן ושולי אמנם, אבל טעים ומשמח.

הצפון הישראלי הפורח, שמיגנט אליו בתקופה הזאת גם את תיירי החוץ המקורקעים, משלים תהליך קולינרי נהדר ומתבקש, מגיפה או לא מגיפה. מקומות קטנים וטעימים מתרוממים בשערי היישובים, מחליפים מבנים נוסטלגיים או נרתמים לארבעה גלגלים ומוט עגינה אחד, מתכנסים תחת רשת צל או מנצלים סככה מוזנחת.

כמעט בכל קיבוץ תמצאו היום משהו טוב וראוי לאכול. זה משפט בסיסי שאמור היה ללווות את טיולי הצפון שלנו כבר לפני שנים, אבל האמת הפשוטה היא שזה לא קרה עד לאחרונה, ושזה קורה עכשיו הלכה למעשה - פיצה שלא מתביישת בפריפריותה וחומוס ביתי, יקב קטנטן שלא מוכן לוותר וגלידה מפתיעה "ליד הדשא". ומאפיות. כל כך הרבה מאפיות וכל כך מעט ייסורי מצפון.

בקיצור, קבלו עוד 7 המלצות אוכל שוות בצפון*, ומלון אחד (כי מישהו גם אמור לנוח עם כל האוכל הזה).

*אני יודע, "צפון" זאת מילה ענקית, שהרגלי גוש-דן שלנו הזנו אותה עם השנים, לפחות גיאוגרפית. אני גם יודע שלפחות אחד מהמקומות האלה הוא הרבה יותר שרון מצפון. ובכל זאת, דמיינו כניסה לאוטו ונסיעה עצלה במעלה המפה, עם עצירות (כן, גם בשרון) וארוחות ומנות ומנוחות. מין רואד-טריפ טעים, שבמדינות אחרות היה גוזל מכם שבוע, ופה לוקח לו בקושי יומיים. משתלם, לא?

אני לא יודע עם מי אתם מתייעצים לגבי שינוי כיוון קרייריסטי, אבל יובל סער ישמח לתרום לכם אינפוט דרמטי. מי שהחזיק עבודה יציבה כסוכן ביטוח פנסיוני הסתכל לפני כמה שנים על חייו, והחליט "לעשות את הצעד הבא" בדיוק בכיוון הנכון מבחינתו. ומבחינתנו.

התוצאה היא "לחם סער", מאפייה אינטימית מאוד ומוצלחת מאוד בקיבוץ בית העמק. יש כאן מאפי בוקר אדירים, לרבות קרואסון שוקולד מצטיין, שבלול קינמון עם טוויסט שקדים עמוק, עוגת גזר "קצת אחרת" וקראנצים הום-מייד.

יש גם כיכרות לחם אליפטיות-דרמטיות, עם לימון כבוש וזיתי קלמטה, למשל, חיזוקי סופ"ש כמו חלת כורכום ובצל, קרואסון קפה ומרציפן או טארט שזיפים, ובעיקר יש שקט מסביב, שמאפשר ריכוז מקסימלי בביס מקסימלי.

לחם סער, קיבוץ בית העמק, 04-9960623

שחף אברהם ותומר סוויסה מ"תושה בייקרי" עדיין לא סיימו את המובינג שלהם מראש הנקרה לאכזיב, אבל התור המסוקרן ואפקט הפה-לאוזן היעיל הכריחו אותם לחשוב מחדש על פירוש המילה "הרצה".

ככה, על ארגזים ועם תנור ענקי שעדיין לא חובר לחשמל, הם הצליחו להרים סככה מקסימה בקו ראשון למים הצלולים בחוף הכמעט-בלתי-מופרע (כלומר, אם לא מתחשבים בכביש. ואם אנחנו כבר על זה - בבקשה שמישהו ידאג כאן לעצירה בטוחה, ואם אפשר עוד לפני התאונה המאיימת להתרחש בכל רגע).

חוץ מהסככה ומהאוויר הנהדר שסובב אותה, יש כאן ויטרינה ארוכה ומתפקעת מאפשרויות - בורקסים מלוחים וכריכי קרואסון גבוהים (עם לאבנה וכרוב צלוי, למשל, או עם קציצות זוקיני פריכות), ברוסקטות מחמצת ומנות ירקות כיפיות, קווין אמן סוכרי ומקורמל ושבלולים מושחתים, מאפה בסבוסה פריך ועוגות מושקעות.

פנטזיית האי הבודד של הצמד הצעיר הולכת ומתגבשת מיום ליום, ואפשר כבר לפנטז על מה שהולך להיות פה ברגע שהם יתמקמו באמת (קוקטיילים מהבר החיצוני מישהו? כבר בתכנון). עד אז, תפסו ספסל, נדנדה או מחצלת, ותפתחו את היום כמו שצריך.

תושה בייקרי, אכזיב (סמוך לבית השותפויות), 050-4712761

עופר דורה מלהטט כבר תשע שנים על הסירים הגדולים של "חומוס נגה", ומאכיל סטודנטים ותלמידים, פנסיונרים מהקיבוצים ופועלים שרוצים לסגור פינה באמצע או בסוף היום (או גם וגם).

מקדש החומוס הזה, על שם הכלבה של עופר ("רציתי לאזן את כל השפה הגברית בז'אנר", צוחק עופר), ידע כבר כמה גלגולים, כולל לוק חיוור ומינימליסטי יחסית, ובשנים האחרונות הוא התייצב בדיוק בנקודה הנכונה - מקום שמח וצבעוני, רועש בדציבל הנכון וטעים מאוד כמובן.

יש כאן אגף ירקות רחב, כולל סלט קצוץ מנדטורי וסלט שורשים פריך, מקום נפרד לטיגונים (צ'יפס תפוחי אדמה וצ'יפס בטטה, כרובית, שניצלונים ופלאפל), פיתות לממהרים-מתניידים, קומבינציות צלחת מפתות (בתצורת כבדים, נקניקות וסביח למשל) וגם את העוגן הכבד אך אוורירי של המקום - חומוס גלילי טוב, עם גרגירים, טחינה, פול ועוד גירסאות משביעות.

חומוס נגה, מתחם יוסף, אזור תעשייה צפוני של קריית שמונה (על כביש 99), 04-6709993

לא רחוק משם, בכניסה למושב בית הלל, התמקם לו "מיינניים", דוכן כריכים מושקע והכלאה עיצובית רומנטית בין פוד-טראק וחממה.

התפריט מהודק, ובצדק - כמה גירסאות של שניצל בלחמניית חלה רחבה ומתמסרת, לרבות אחת עם חרדל-דבש עוקצני ומתקתק, אחת סביחית יותר, ואחת קלאסית, בדיוק כמו בבית שבו היינו רוצים לגדול.

מלבד השניצל, יש גם כריך בוקר עם חביתה, כריך אסאדו מפורק, נקניקניה בלחמניה, המבורגר וצ'יפס, וגירסה צמחונית מחוזקת בביצה קשה.

מיינניים, בית הלל, 050-3018411

השלוחה המטולאית של רשת המלונות המצוינת שאירחה אותי בסיור מספקת עוד מאותו טוב שהרשת כל כך מתגאה בו, ובצדק - צניעות, אינטימיות, ניקיון ושירות.

המלון הקטן - 27 חדרים, לרבות דירות נופש ו-7 יחידות עם מרפסות - שוכן במרכז הרחוב המרכזי של המושבה, מרחק הליכה מאזור המסעדות ובתי הקפה שלה (אם כי מדובר בהגדרה מתירנית במאפייניה, בהתחשב באופי היישוב). לבד מהחדרים, תמצאו במקום חצר רגועה ונהדרת, מתאימה לקפה של אחר צהריים או אפילו להשלמות עבודה באווירה מעט שונה מהמשרד שלכם.

ארוחת הבוקר מצוינת ממש, ובימי הפוסט-קורונה מדובר כבר בהגשה אישית של צלוחיות וצלחות טעימות, קצוצות וטריות, כולל חביתה כיפית, למשל, קפה טעים ותחושה כללית של דיוק הצרכים הקולינריים של רובינו בשעות ההשכמה, עם נוף צפוני נהדר למטעים המקומיים ולחרמון.

אחריה, הדבר הכי טבעי לעשות הוא פשוט לצאת ולטייל, ביישוב עצמו (לא נשתמש במילה "ציורי", אם כי זה היישוב שבו המילה הזאת צריכה להיקשר אליו), בנחל עיון או בבניאס, באגמון החולה או בכל מסלול אחר שתבחרו (כולל המלצות חכמות מהעובדים).

מחירים: במהלך נובמבר, לילה באמצע השבוע יעלה כ-395 שקלים לזוג, 675 שקלים לזוג ושני ילדים. בסוף השבוע זוג ישלם 730 שקלים ללילה, וכ-400 שקלים נוספים עם שני ילדים.

מלון מטיילים, מטולה. לפרטים נוספים והזמנות

הממלכה הפרטית של אתי כהן יושבת מרחק הליכה קצרצרה מהמלון, אבל הייתה יכולה להתמקם בנינוחות ובטבעיות בכל עיירה אירופית שבה עברתם, ושהוציאה מכם מחשבות על החיים הטובים ביבשת.

כהן פתחה את "קפה תי" שניות ספורות לפני שהקורונה השתוללה על חיינו, אך הצליחה לצאת מהתקופה המאתגרת הזאת כשהיא מחוזקת, ומחויכת.

תוכלו למצוא כאן, בין היתר, קפה מצוין וארוחות בוקר מושקעות, קישים וסלטים עם טוויסט, כריכים בקרואסון וקינוחי ויטרינה מתוקים.

לבד מאלה, תמצאו כאן עוגן אמיתי - מבנה לשימור בן 125 שנים, מרפסת שמשקיפה לרחוב הראשי הכי שקט בישראל, ואווירה שלוחשת בית בלי להגזים.

קפה תי, הראשונים 17, מטולה, 077-4030489

מספר חד-ספרתי של צעדים בינוניים בגודלם יוביל אתכם מאותה ממלכה של כהן, לאימפריה של דור יעקב, שהיא "המבורגר הסמטה".

השם ממקד את המבקרים ומתאם איתם ציפיות - המבורגר בסמטה, מן הסתם - אבל מסתיר לא מעט פיתולים בעלילה, שרובם תוצאת היד המוכשרת של יעקב ובת זוגו. לחמניות הום-מייד, למשל, ורטבים שנעשים במקום (לרבות ברביקיו מעושן במידה, ומייפל-חרדל שהיו צריכים להפריד אותנו ממנו בכוח בלתי מבוקר).

הבסיס הוא קציצה בשרית נהדרת, בגדלים שנעים מהנורמטיבי (100 גרם) ועד ההתנפלותי (210 גרם). היא עולה על הפלנצ'ה ונמחצת באמצעות משקולת סמאש, מקבלת עליה גבינה אם תרצו (ותרצו), בצל מקורמל (גם תרצו) ותוספות אחרות, ומוגשת במהירות מרשימה.

מלבד אלה, יש גם ספיישלים בדמות בשר טלה או ואגיו, נגיסי שניצל של ממש, קציצות ביונד וגם טבעות בצל שלא יצאו משום שקית. בירה של מבשלת "הגיבור" הסמוכה יחסית תוריד לכם הכול בנועם, ועוגת גבינה באסקית, נימוחה אך נוכחת, תסגור כל פינה שלא נסגרה עד אותו רגע.

הסמטה, הראשונים 17, מטולה, 054-9375060

בבירור לא בצפון כי אם בשרון, אך בבירור נקודת חובה בכל נסיעה שלכם. היממה הרעבתנית שלנו הסתיימה אמנם ב"קפה נעה" (אתם יודעים, אחרי שוויתרנו על ארוחת צהריים כי אכלנו יותר מדי בבוקר וחשבנו שלא נרצה להכניס עוד כלום לפה EVER אבל התעוררנו אחרי שעתיים באוטו עם תחושת חרטה עמוקה), אבל היא יכלה באותה מידה גם להתחיל איתה. ככה זה כשעושים מקום מושלם במיקום מושלם.

המיזם היפה להפליא של נעה צלניק ודנה גל התלבש על כמה חללים צמודים במרכז המסחרי של בת חפר, איחד אותם לכדי בית קפה מעוצב ודופלקסי, ועירער על הדרך את כל מה שנהוג לחשוב על מרכזים מסחריים ובתי קפה בשרון.

יש כאן מנות ויראליות שנוחתות מעצמן על כל שולחן, דוגמת בייגל הום-מייד חמים, שמערסל בתוכו ביצת עין מוכנה לטבילה. יש גם מאפה פילו גבינתי באורייטנציה יוונית וקרואסון מקושקשת או נוטלה (או גם וגם, על מי אנחנו עובדים?), ויש וריאציות בוקר אחרות, מוצלחות לא פחות ומושחתות באותה מידה (פרנץ' טוסט עוגת שמרים שוקולד, אנחנו מדברים עליך).

מלבדן, תמצאו פה אוכל צהריים "בוגר" יותר, בדמות סלטים גדולים, פיש אנד צ'יפס, קוסקוס וירקות או פסטות כיפיות (וכן, מנחמות, אמרנו את זה), וגם תכנית הרחבת שעות, שתגליש את כולם לאזור החושך.

אבל כל האוכל המתואר כאן חוטא קצת לנקודה העיקרית - שתי נשים, עסק אחד, ורצון עז לבלות בו יממה אחת מבוקר עד ערב, ורצוי יותר.

קפה נעה, שדרות עמק חפר 1, בת חפר, 09-7993666

הנסיעה החפוזה הזאת - בערך 30 ומשהו שעות מחניה כחול-לבן עד חניה כחול-לבן - הוכיחה פעם נוספת את מה שלא דורש הוכחה כבר הרבה זמן - טעים בצפון, זה ברור, אבל גם נעים שם, אנושית בעיקר, ומחמם לב.

זה אולי ההבדל בין הלחץ, והיעדרו. אולי כי מי שכבר פתח שם מקום של אוכל עשה את זה לא בשביל המכה, אלא בשביל התשוקה, ואולי זאת האווירה, והאוויר, הירוק ולא הקנאה הירוקה. כל ביס מנצח מתחיל ככה, לא?