מכירים את זה שאתם שותים משהו, והוא לא טעים לכם. מתוק מידי, חמוץ מידי, מר מידי ואתם מסמנים אותו באות הקין של המשקה הזה שלא תיגעו בו לעולם? לי זה קרה פעם עם יינות הקינוח. חוויה אחת לא טובה ומתוקה מידי שגרמה לי להצהיר ש"אני לא כ"כ אוהבת יינות קינוח". האמת, שגם הקינוחים עצמם אף פעם לא היו כוס התה שלי, אני מעדיפה קולינריה מלוחה ומתובלת מאשר עוגת נפוליאון עם 13 שכבות של קרם מתקתק.
לשתות את הדבר הנכון
אבל השבוע ישבתי עם ענת סלע, שמנהלת יחד עם רפאלה רונן, את ג'יאקונדה חנות היין בכיכר מסריק בתל אביב שאותה הן מכנות 'ספריית יין', המשמשת גם כבר יין בו תוכלו לצאת מדעתכם בשלווה, והיא אמרה לי: "זה לא שזה לא טעים, פשוט לא שתית את הדבר הנכון". קחו כמה שניות בתוך המשפט הזה ותבינו שהוא אולי נכון לכל דבר בחיים.
אז אחרי שטעמנו חמישה בקבוקים של יינות טבעיים, ביו דינאמיים שענת ורפאלה מייבאות - 90% מהיינות בג'יאקונדה הם אורגניים, טבעיים, וביו דינאמיים ואולי נדבר על זה בהמשך - הגיע לשולחן בקבוק של יין קינוח, גוורצרמינר טבעי 2005 מבית 'רבהולץ'.
לפני עשור בערך, גוורצטמינר היה היין הלבן לוהט בישראל. בימים בהם הישראלים בגילי התחילו לגלות את תרבות היין, נכנס שמו המפוצץ של הזן המעט מתקתק שהפך להיות להיט הברים. חצי יבש, יבש אני מיד עושה פרצוף של "לא אוהבת מתוק ולא אוהבת גוורץ" אבל היא הפצירה בי לטעום.
יין הקינוח של רבהולץ, הוא טבעי לחלוטין, שזה אומר בעצם שבתהליך העשייה של היין כולל שלב הביקבוק, לא נכללים ריסוסים או חומרי הדברה, הבציר ידני, אין פה סינונים או ייצוב, ולא מתסיסים אותו באמצעות תוספות שמרים. גיליתי שקצת כמו שאומרים על מישהי שהיא הכי יפה באופן טבעי, שלפעמים יותר מידי איפור וקשקושים מטשטשים את היופי האמיתי, כל המוסיף גורע וכל הג'אז הזה ככה זה גם לפעמים גם ביין.
פותחים ראש
החוויה הטובה לא רק שגרמה לי להסתכל אחרת על הזן הזה בכלל ועל יינות קינוח בפרט, אלא להעריך יותר את מה שאני מכניסה לגוף גם בתחום האלכוהול, גם לפתוח את הראש ולהפסיק להתקבע מחשבתית רק בגלל שפעם הייתה לי חוויה לא טובה כלשהי.
התובנה המוצלחת לקחה אותי למסע קניות של יינות קינוח ולניסיון הטמעה של הז'אנר החדש בבית. כן, לפעמים צריך משהו שיסגור את הפינה של המתוק. לצד הרבהולץ המומלץ ביותר ששווה כל שקל ואפשר למצוא בג'יאקונדה, גיליתי את יין הקינוח - בציר מאוחר, של יקב ננה המתוק ממצפה רמון. שלא צריך שום תירוץ, ארוחה או בכלל סיבה מיוחדת כדי לשתות אותו.
היוזמה החדשה לפתוח גם יין קינוח לצד יין רגיל התקבלה בעין עקומה אצל הפרטנר לשתייה. אלא שאז השתמשתי בתירוץ המושלם שיינות קינוח היו המשקה האהוב על מלכים במאה ה 16 וסייעו להם לפלישות צבאיות מוצלחות. מדהים איך שהשטות הזאת תמיד עובדת.