שנות ילדותי החיפאית זכורות לי רק לטובה. אמנם החלפתי את העיר הזאת כשבגרתי לטובת העיר הגדולה, אבל אני זוכרת לחיפה חסד נעורים. אחד הזכרונות המתוקים שיש לי מעיר ילדותי הוא זה של הבוטנים המתפצחים על הרצפה בסטקיית הבוקרים החיפאית, מוסד בשרים מיתולוגי שחוגג 27 שנה בקרוב.
מדובר במסעדה ותיקה וידועה שמפורסמת גם בזכות דליי בוטנים טריים שמונחים על כל השולחנות, שהפיצוח שלהם מתבצע רק על רצפת המסעדה. זה אמנם נשמע מוזר, אך בפועל זה עובד מצוין ואפילו מרגיש כמו קפיצה קטנה לטקסס, המדינה המקורית שממנה נשאבה ההשראה אי שם לפני עשרות שנים, כאשר יוסי טוכנר הבעלים ביקר שם וחזר עם הבשורה הקרניבורית לחיפה.
כמעט שלושה עשורים חלפו וסטקיית הבוקרים החיפאית הגיעה גם לתל אביב. בסניף החדש והמושקע של המסעדה ברחוב הלוחמים בעיר מצאתי השבוע גם קליפות בוטנים מרוסקות שהשיבו אותי לילדות, אבל בעיקר חוויה קרניבורית מרנינה, כזאת שכבר לא פשוט למצוא, גם בתל אביב.
התפריט של סטקיית הבוקרים עצום וכל אחד ימצא בו את מבוקשו. מדובר אמנם בלא פחות ממקדש בשרים מוצהר, שגם מיישן כאן את הבשרים באופן עצמאי, אבל צמחונים ואפילו טבעונים יכולים למצוא כאן פתרונות בשפע. גם לילדים יש מבחר מנות עשיר, לשומרי כשרות (למקום אין תעודת כשרות אך הבשר כשר ומגיע מרמת הגולן) ולסתם רעבים כמונו, שרוצים את הסטייק שלהם כאן ועכשיו.
רגע לפני הסטייק המיוחל לא יכולנו לוותר על כמה ממנות הפתיחה בתפריט העשיר, כמו כדורי הפלאפל "החיפאיים" שמגיעים עם טחינה מתובלת, ואפילו שאיני חסידת פלאפל לא יכולתי להפסיק לנשנש אותם ואף גיליתי שמדובר במתכון סודי של משפחת טוכנר.
עם כל הכבוד לפלאפל, כוכבי המנה הראשונה היו שני קרואסונים בינוניים עם נוגט ובתוכם פרוסה מכובדת של כבד אווז. לצד כל האושר הזה היתה גם ריבת פירות יער, אבל לי היא לא נדרשה. השילוב של בצק הקרואסון עם הנוגט העדין וכבד האווז היה חלומי, לא פחות.
רגע לפני שהגיעו העיקריות ביררנו ומצאנו שיש גם עסקיות צהריים ממש משתלמות (בימים א'-ה', בין 12:00 ל-18:00) ואפשר גם לקחת משהו בפיתה או בחמגשית על הדרך בטייק אווי.
בשלב הזה, קצת אחרי כבד האווז, הרגשנו שאנחנו מוכנים לדבר האמיתי, הסיבה שלשמה התכנסנו. בחרנו בתאוות בשרים זוגית: 2 נתחי אנטרקוט, 2 נתחי פילה עגל, 2 צלעות טלה, 2 שיפודי קבב, 2 סטייקים של פרגית, 2 נקניקיות צ'וריסו ו2 מרגז, וכל הטוב הזה ב-399 שקל.
לא אלאה אתכם בתיאור של כל אחד מסוגי הבשרים, רק אספר שממש השתוקקנו לסיים הכל ולא היינו אפילו קרובים. תהיתי האם איבדנו את יכולות ההתקרנפות שלנו, אבל הסקתי שבפעם הבאה נתרכז במנות העיקריות ונתאפק בגזרת הראשונות, למרות שבטוח יהיה קשה.
כצפוי, האנטרקוט היה ההיילייט של הארוחה: עשוי כהלכה, מגיר מיצים, עסיסי וטעים. התענגנו על כל ביס. התחרו איתו על הבכורה צלעות העגל השמנמנות שלא יכולתי להפסיק לכרסם, ופילה העגל שהיה רך כחמאה. גם הצ'יפס שליווה את הבשרים היה נפלא. באמת שרציתי בכל ליבי לחסל את כל המגש הטעים הזה, אבל כוחותיי הקרניבוריים לא עמדו לי, וחשתי שעוד ביס אחד מהאנטרקוט ואני הופכת לדלעת.
מנהל המסעדה המקסים אור הבהיר לנו שעם כל הכבוד להיותנו שבעים, קינוחים, כידוע, שייכים לקיבה נפרדת. חבל שהקלוריות שלהם לא נספרות לגוף אחר גם. כמובן, לא ויתרנו. אני מקווה שלא תרימו גבה כשאספר לכם שקרם בוואריה הוא אחד הקינוחים האהובים עלי, וזה של סטקיית הבוקרים מוכתר על ידי כעת כבוואריה הטובה ביותר שאכלתי אי אז מימי ילדותי בתחנת הדלק במסעדת מקסים החיפאית ועד ימי בגרותי במסעדות תל אביביות מפונפנות שחזרו גם הן לימי הבוואריה כמחווה לאייטיז. אני מכריזה בזאת שבסטקיית הבוקרים מוגשת הבוואריה הטובה בארץ. גם הטירמיסו טעים, אבל את הבוואריה אני לא מחליפה, אחזור לשם רק בשבילה. טוב נו, גם כדי לטעום שוב קצת אנטרקוט וטיפטיפה כבד אווז, ופילה עגל. בקיצור, אחזור לסטקיית הבוקרים רעבה ובהקדם. לא לחיפה, גם לא לילדות. רק לסטקיית הבוקרים.
לעמוד הפייסבוק של סטקיית הבוקרים תל אביב
טלפון: 03-685-5777
כתובת: הלוחמים 1, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון - שבת 12:00-24:00
לכתבות המלאות, ולכל הטיפים - הכנסו ל-Zap rest