כמו בכל תעשייה ובכל תחום, אתה מרגיש שהגעת לנחלה כשאנשים מתחילים לעבוד בשבילך. כמה מספק לקבל הודעות שהנוסח הרווח בהן הוא "שמעת שפתחו את המקום הזה ב...?" או "שמע, לשם אתה חייב להגיע". כשזה קורה, אתה יודע שאי שם בדרך ביצעת את הפנייה הנכונה.
כך, בצהרי יום בהיר אחד כתב לי חבר טוב: "נפתחה שווארמה חדשה בחולון, ברחוב האורגים 1". זו הייתה שורת קוד. יותר מזה הוא לא היה צריך לומר, הרכב כבר הניע.
במהלך הנסיעה דרומה מתל אביב תהיתי האם שווארמה היא המפתח ליצירת רשת ריגול מתקדמת. הרי הטכנולוגיה קיימת: באיזה עוד תחום בחיים ינדבו לכם, מרצון וללא כל דרישה לתמורה, מידע יקר ערך שכזה? בדמיוני ראיתי את עצמי, כראש השב"כ ("שווארמה בפיתה כבש" או משהו כזה) מפעיל עשרות סייענים שמביאים לידיעתי מקומות חדשים, ואין גלגל אחד שנעלם מעיניי וטעם אחד שחומק משפתותיי.
אין עוד מקום ראוי כל כך לחלום בו ולייצר מחשבות מוזרות כגון זו, כמו כביש 44 העמוס לעייפה בכל ימות השבוע. אין כבר שעה ביום שחפה מפקקים, בכל כבישי ישראל ועל כביש 44 בפרט. אחרי 38 דקות מייגעות שהחלו בצפון אבן גבירול הגעתי ל"שווארמה בטעם של עוד" באזור התעשייה של חולון. בניגוד למקומות מבוקשים אחרים, בעיית חניה אין פה. אפילו אם לא תחנו בסמוך ותצטרכו ללכת כמה עשרות מטרים למבנה האדום והבולט, זה עדיין הרבה יותר טוב וקל. שני הגלגלים שהתנוססו בגאווה, האחד מהודו והאחר מעגל, נראו בוהקים ומזמינים.
בחוץ הצטבר תור קצת מבהיל, אבל הוא תוקתק די מהר על ידי שני החבר'ה החרוצים בדלפק. ראיתי כבר מקומות של ארבעה וחמישה אנשים שעובדים יותר לאט, אולם פה אין אבטלה סמויה, המרץ והמוטיבציה מנצחים. הזמנתי לעצמי לאפה (55 שקלים), וליתר ביטחון ואבחנה נוספת גם טייק אוויי לעוד חבר לעבודה, שותף מלא לפשעי הבשר שאני מבצע, ופיתה לאשתי (47 שקלים) עמוסה בכל טוב.
דיברנו בעבר לא מעט על המחירים, ואנחנו כבר יודעים שיוקר המחיה נמצא בקרבנו, ועדיין ראוי להזכיר שוב ושוב ושוב: 47 שקל לפיתה זה הרבה. 55 שקלים ללאפה זה הרבה, על הקצה הגבוה של הסקאלה. אחרי שסגרנו את הפינה הזאת (זה הרבה!), בואו נעבור לטעם. לאחר שמראה הגלגל פיתה אותי, ציפיתי בביס הראשון למשהו מעלף. זה היה נחמד, לא רע, אבל רחוק מאוד מהציפייה שהתעוררה בי במשחק המקדים. התיבול חלש יחסית וכמעט לא מורגש, טעם הבשר בסיסי ביותר. הלאפה בקושי עושה את העבודה מבחינת הגודל, אבל לזכותה ייאמר כי היא חמה, טרייה ויציבה. ברמה הפרטנית ולגופה של לאפה, זו אחת הטובות יותר שנתקלתי בהן.
ציינתי לפני כן את שני שותפיי להזמנה והרי אין לאזכורם כל משמעות אם דעתם לא תישמע. כששאלתי את החבר איך הייתה המנה שלו הוא השיב "סבירה" והרגשתי שזה מתאר בדיוק את התחושות שלי. אשתי השתמשה באותה הגדרה, כך שכולנו היינו מסונכרנים בדעותינו. נרשם קונצנזוס - אכלנו, שבענו, לא היה רע, אבל זו לא שווארמה שנתנה לנו תחושה מיוחדת מדי לא השאירה טעם של עוד. "בסדר" זו המילה.
במדד כמ"א (כמות, מחיר, איכות) הייתי אומר שהיא יקרה מדי, הכמות סבירה וגם האיכות עוברת בקושי, כך שהציון 6 נראה כמייצג נאמנה פה. אם אתם תושבי חולון, כדאי לערוך ביקור ב"שווארמה בטעם של עוד", ולו משום שזה נמצא מתחת לבית ופשוט כדאי לתת לסקרנות לעשות את העבודה. העניין הוא שיש מקומות שחוצים מיקום גיאוגרפי, כאלה ששווה להגיע אליהם מכל קצוות תבל, או לכל הפחות מרחבי גוש דן, או לכל הפחות פחות מבת ים. למרבה הצער, ועם האמפתיה לחבר'ה החרוצים והחייכנים שעובדים כאן, זה לא המקרה.
שווארמה בטעם של עוד - האורגים 1 חולון