לפני שנה וחצי בערך, בחודש מרץ 2024, כשקיבוץ בארי היה עדיין סגור, נעול וכמעט ריק מתושבים, התכנסנו במקלט שמתחת לבית העם, שהוסב לפאב זמני במקום "פאבארי" שנאלץ לסגור את שעריו.
ישבנו עם כמה ארגזים של בירות "שקמה" וכטוב עלינו לבנו בבירות, תכננו את המבצע - לסייע לקהילות הנגב המערבי בפן מאוד ספציפי של החזרה לשגרה, שהוא הפעלת הפאבים כמקום מפגש לקהילה.
מאז קיימנו לא מעט אירועים: בשדרות ובאור הנר, בבארי ובנתיב העשרה, אירחנו את חברי ניר עם בתל אביב והצלחנו לסייע לעוד פאבים קהילתיים ביישובים אחרים. ועדיין, כל אירוע מרים עוד קצת את רף ההתרגשות, שמחה מהולה בעצב, הוויית "כאן ועכשיו" טובלת בזיכרונות, בירה קרה ודמעות חמות.
זה לנו כבר האירוע השלישי של "לגימה של שקמה" בקיבוץ בארי, אבל אם את שני האחרונים ערכנו בפאב, הפעם הגיע הצוות של וואלה, CBC ישראל ומסעדת "הדסון" אל המקום שמסמל אולי יותר מכל את החלק הכי שמח של החוויה הקיבוצית - הבריכה.
החבר'ה מפאברי דאגו לקרח ולהגברה, מתן אברהמס, השף ומבעלי רשת מסעדות הבשרים "הדסון", הקים את העמדה, המדשאה מלאה בדליי קרח עם בירת הקראפט "שקמה" - והשמחה הייתה מרובה.
קהילת בארי מנתה קרוב ל-1,200 תושבים ערב המלחמה. היום מתגוררים מרביתם בקיבוץ חצרים, עד להשלמת עבודות השיקום והשיפוץ בקיבוץ, שבו מתגוררים כרגע פחות מ-100 תושבים.
לשתות לחיים
הקהל הורכב ברובו מחברי הקיבוץ שחזרו להתגורר בתחומו. הגיעו גם כמה מהשכונה הזמנית בחצרים ואפילו כמה אורחים מקיבוץ רעים. ברקע מוזיקה, על כיסאות פלסטיק יושבים החברים, מדי פעם ניגשים כדי לאכול מההמבורגרים המעולים של "הדסון" או לפתוח עוד בקבוק של "שקמה" (סקר לא מחייב שערכנו, מגלה שהסגנון הכי פופולרי, לפחות אצל חברי בארי, הוא ה-IPA, בירה כשותית מרירה יחסית בתווית ירקרקה).
יש ערימה של חבר'ה על הדשא, כמו שכתב פעם משורר מקיבוץ אחר - והכול נראה כל כך נורמלי, אפילו פסטורלי, שקט שמופר מדי פעם מרעם ההפצצות ברצועת עזה.
אחרי כמה בירות נפתחים הלבבות ואז מסתבר שקשה לאוזניים של תושבי המרכז להתרגל ל"בומים", אבל קשה עוד יותר שלא להתרגש מהסיפורים: סיפורים של קהילה שהשכול היכה בה, שמוצאת את הכוח לקום מעפרה, להתמודד, להשתקם - ולשוב אט אט לביתה.
חיים ילין, אולי התושב הכי מוכר של בארי, נזכר בפגישה ההיא, בפאב המאולתר במקלט, כשהכול היה עדיין טרי. איך פתיחה מחדש של "פאבארי" נדמתה לחלום רחוק, שלא לדבר על מסיבה בבריכה.
ניחוחות ההמבורגרים אפפו את המתחם, בקבוקים הושקו בתקווה - ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי להתרענן מעט, רק כדי לגלות שיש התרגשות שאי אפשר לשטוף, לא בבירה ולא במימי הבריכה.