אחי, תעביר את המברג

על הקונפליקט האמיתי בין הרוסים לפולנים, על האמת לגבי וודקה תפוזים, על כמה פועלים צמאים ועל גולש גלים אחד. איך הגיע קוקטייל הסקרודרייבר לבר השכונתי שלכם

גיא גיסר

הוויכוח על המצאת הוודקה נמשך כבר מאות שנים. הרוסים, כמובן, טוענים שהם המציאו אותו במאה ה-14, ואילו הפולנים טוענים כי הם שתו אותו כבר בסוף המאה ה-13. פתרון לסכסוך הזה כנראה לא יהיה בזמן הקרוב, אבל מה שבטוח זה ששני העמים שותים וודקה, והרבה.
פירוש המילה וודקה ברוסית ופולנית היא "מים קטנים" (אולי לכן הם שותים אותה שם כמו מים...) וזהו המשקה הנמכר ביותר ברחבי העולם. הסיבה לכך היא עלותו הזולה – הן ליצרן והן לצרכן. הוודקה מזוקקת מדגנים שונים כמו שעורה, חיטה, תפוח-אדמה ועוד, והיא ידועה בנטרליות שלה. היא נטולת טעם ריח, ועל כן משמשת כמשקה מחזק למשקאות רבים (כי אינה פוגמת בטעם אלא רק מחזקת אלכוהולית) וכבסיס לקוקטיילים רבים.

עוד בוואלה!

בילינו זמן איכות עם מסכה על הפנים ושכחנו מכל הדאגות (של העור)

לכתבה המלאה

החיים באסדת נפט

הקוקטייל הידוע ביותר על בסיס וודקה הוא הסקרודרייבר הידוע יותר בשמו "וודקה תפוזים". השילוב הזה מוכר לכל מי שהתחיל לשתות אלכוהול ולא ידע מאיפה להתחיל. הסקרודרייבר, למרות הוודקה שבו, הוא דוקא המצאה אמריקאית טהורה, שתחילתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, "תקופת היובש" הידועה לשימצה - ובימים שכאלה בהם אסור למכור אלכוהול תמיד צצים סיפורים טובים.
בקידוח נפט בטקסס, ארה"ב, הצליחו מספר פועלים להבריח כמה בקבוקי וודקה זולה. הם חשבו ששתייתה מהבקבוק תביא מזור לצרותיהם אך נוכחו לדעת, שהוודקה שהייתה חמה, צרבה בגרון והייתה רחוקה מלהיות טעימה (ובכלל אמריקאים ווודקה נקייה זה לא שילוב מהסרטים). מכיוון שכך, הם מזגו את הוודקה לכוסות והוסיפו מיץ תפוזים כדי למהול את הטעם הנורא ולתפוס ראש. ללגימה הראשונה לא היה בכלל טעם של אלכוהול כי הוודקה שקעה לתחתית הכוס: "צריך לערבב" חשבו לעצמם, אבל עם מה? מקלות ערבוב של ברים בדיוק אזלו באסדת-הקידוח, ולכן הושיטו ידם לחפץ הזמין ביותר ומצאו את עצמם מערבבים עם מברג.

מאז ידוע שמו של המשקה המשלב וודקה ותפוזים כסקרודרייבר (מברג בעברית).

דפק ת'ראש בקיר והמציא משקה

הסקרודרייבר יצא אל מחוץ לגבולות אמריקה, וגרסאות שונות שלו מעורבבות עד היום. אחת ידועה היא קוקטייל "הארווי וולבאנגר" (הארווי דופק הקירות).

שמו של קוקטייל זה בא לעולם בשנות ה-60 של המאה הקודמת היישר מסנטה מוניקה שבקליפורניה. תום הארווי, בחור בשנות העשרים לחייו, היה מבלה את רוב ימיו בגלישה, סקס סמים ואלכוהול. באחד מהימים השתתף בתחרות גלישה במנהטן ביץ', אך לרוע מזלו נפל מהגלשן והפסיד בתחרות. חבול ומושפל לקח את גלשנו והלך להטביע את יגונו באלכוהול. הוא נכנס ל"בר של פאנצ'ו" הסמוך לחוף והזמין סקרודרייבר. לאחר שגמע את המשקה בלגימה אחת הזמין עוד סקרודרייבר ועוד אחד ועוד אחד. כך, לאחר חמישה "מברגים" ישב מר הארווי על הבאר כשהוא שפוך לחלוטין, הזמין עוד סקרודרייבר, אך הפעם ביקש כמה זילופים של גליאנו – ליקר איטלקי המתובל, בין השאר, באניס ווניל – לתוך הכוס. הארווי שתה את הקוקטייל, שילם, לקח את גלשנו ופנה לכיוון היציאה, אבל מה לעשות, אחרי כל כך הרבה אלכוהול הגוף קצת בוגדני והוא מעד, חבט את ראשו בקיר ואיבד את הכרתו.
הרופא שהגיע למקום שאל את הברמן לשמו של הבחור וזה ענה לו "הארווי". "הארווי מה?" שאל הרופא. "לא יודע" ענה הברמן וסיפר לרופא בדיוק מה קרה מכניסתו לבר ועד החבטה בקיר. "אוקיי, אם כך סיימנו פה" אמר הרופא לפרמדיק שהיה איתו, " בוא ניקח את אדון הארווי וולבאנגר לבית החולים", וכך הפך הארווי מגולש דמיקילו לשם דבר בעולם האלכוהול.

איך מערבבים סקרודרייבר

מרכיבים:

1 מנה וודקה
מיץ תפוזים
פלח תפוז

אופן ההכנה:

1. שמים 3-4 קוביות קרח בהייבול, כוס גבוהה וצרה. מוסיפים מנה וודקה וממלאים עד הסוף במיץ תפוזים.

2. מקשטים בפלח תפוז על שפת הכוס ומוסיפים מקל ערבוב/קשית/מברג...

איך מערבבים הארווי וולבאנגר

מרכיבים:

1 מנה וודקה
מיץ תפוזים
1/2 מנה גליאנו

אופן הכנה:

בדיוק כמו סקרודרייבר, אך לא ממלאים עד הסוף במיץ תפוזים, אלא מוזגים בערך עד ל-4/5 מהכוס ומציפים את הגליאנו עד הסוף.

לחיים!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully