"מותר לאכול הכול": עמית פורטל על גוף, אוכל, טיקטוק והתגובות שחוצות גבול

בפרק החדש של "מדברים אוכל", תכנית הווידיאוקאסט החדשה של וואלה! אוכל, רון יוחננוב, מהיוצרים הקולינריים האהובים בישראל, מארח את עמית פורטל, יוצר תוכן, מאמן כושר ומרתוניסט, שהפך את שגרת האימונים, הבישולים והחיים מול מצלמה לתוכן שמעניק השראה לצעירים רבים.

אבל מהר מאוד מתברר שהשיחה הזאת היא לא רק על קוביות בבטן, ריצות בוקר ומתכונים עתירי חלבון. בין בדיחות על טייץ, סינרים, חצילים וגלידות, יוחננוב ועמית נכנסים לשיחה פתוחה על הגוף הגברי בעידן הרשתות, על המחיר של חשיפה, על אוכל של בית, ועל הפער שבין לייפסטייל מושלם בפיד לבין החיים עצמם.

כבר בתחילת הפרק יוחננוב מודה שההכנה למפגש עם עמית שינתה לו את האלגוריתם. "ידעתי שאתה בא לפה, ואז גללתי קצת בטיקטוק ובאינסטגרם", הוא מספר לו, "וכבר יומיים שכל מה שקופץ לי בפיד זה מלא בחורים שלשים בצק עם סינר. בחלק מהמקרים גם בלי סינר".

עמית צוחק, אבל גם מבין בדיוק על מה יוחננוב מדבר. "אם כבר לעשות אוכל, שיהיה טעים ושייראה טוב", הוא אומר. יוחננוב, מצידו, לוקח את זה צעד קדימה ושואל אותו איך זה מרגיש להיות חלק מעולם שבו הכול נראה כל כך מדויק, חטוב, מואר ומבושל היטב. "אתם הצעירים עושים לנו סחרחורת", הוא אומר לו.

המרתוניסט הצעיר מבהיר שהוא מנסה לשמור על אמת בתוך עולם מאוד מלוטש. "אני מנסה באופן האישי שלי להיות כמה שיותר אותנטי", הוא אומר. "גם אם לפעמים אני מצלם סרטון ויש קצת פאקים, או זה נפל וזה נשבר ואני לא יצאתי הכי טוב, דווקא את זה אני מעלה".

גם כשהוא מצלם מתכונים, מתברר, אין פה רק ספונטניות של דקה וחצי. "כל מתכון שאני מעלה אני מכין אותו פעמיים", הוא מגלה. "פעם ראשונה בלי מצלמות, לראות שהוא באמת טעים. פעם שנייה אני מצלם את זה. ואז אני בטוח במה שאני מעלה". ובכל זאת, הוא לא מתבלבל: "העולם הזה מלא בפייק. קשה למצוא את הנקודות האותנטיות, כי הן לרוב לא הכי יפות".

יוחננוב, כאבא לנערה מתבגרת, מעלה בפניו את הצד השני של התוכן הזה: מה קורה לילדה שיושבת שלוש שעות בטיקטוק ורואה רק בחורים חטובים, בתים מושלמים, אוכל מושלם ושגרות בוקר נוצצות, ואז יוצאת מהחדר ופוגשת את המציאות. עמית לא מתנער מהאחריות, אבל מסביר שמבחינתו, התוכן שלו מצליח דווקא כי הוא חוזר על עצמו ומראה התמדה. "אנשים רושמים לי הודעות כמו 'בזכותך אני רץ', 'בזכותך אני מרים משקולות'", הוא מספר. "הם לא אומרים לי בזכות הטיפ הספציפי הזה, אלא בזכות זה שאני רואה אותך עושה את זה כל יום. זה נוגע באנשים".

אחד הנושאים הבולטים בשיחה הוא המחיר של הנראות הזאת. יוחננוב שואל את עמית על התגובות שהוא מקבל, על ההודעות, על המחמאות ועל הרגע שבו מחמאה הופכת למשהו לא נעים. עמית לא מייפה את זה: "זה יותר בא לי במציאות", הוא אומר. "בעיקר גברים מחפיצים אותי. בחורה יכולה לבוא, לגעת בך ולהגיד 'וואו', וזה לא כזה פוגש אותי. אבל גברים, בהודעות, בתגובות, במציאות, יכולים לגעת בי בצורה שהיא לא נעימה".

בהמשך הוא משתף גם במקרה שחווה בחו"ל, כשאדם במקום שבו שהה גרם לו להרגיש מאוים. "הוא מסתכל עליי ואומר לי, 'אתה צריך להפסיק לפתות אותי עם הגוף שלך'", הוא מספר. אחר כך, לדבריו, הדברים הפכו מטרידים יותר: "אני שומע מישהו מנסה להיכנס לי לחדר. זה ישב לי בקצה של הראש, אמרתי, יש מצב שהוא ייכנס לי לחדר ויתחיל לגעת בי". עמית מתאר איך צעק לחברים שלו כדי לעצור את הסיטואציה, ומודה: "זה מפחיד. זה כן פוגש אותך".

לצד זה, הוא מדבר גם על המתח שבין חשיפה, אותנטיות ונראות ברשת. מבחינתו, הסרטונים שלו לא נולדים מתוך ניסיון לייצר פרובוקציה, אלא מתוך שגרת החיים שלו: "בסופו של יום, אני פשוט משתף את מי שאני. אם אני הולך לרוץ עם טייץ, אני אצלם את עצמי עם טייץ. אם הייתי רץ עם טרנינג, הייתי מצלםם את הטרנינג באותה מידה".

ואז מגיעה הפנייה הטבעית לאוכל. כי מאחורי התדמית הפיטנסית, מתברר, יש גם בחור שאוהב לבשל, לאכול, ולדבר על אוכל בלי להפוך אותו לאויב. עמית מספר על שגרת הבוקר שלו, והיא לא בדיוק שגרת בוקר ממוצעת: צחצוח שיניים, הרבה מים, קפה, מעבר על הלו"ז, ואז ריצה. כמה ריצה? "בממוצע 13, 14 קילומטר כזה", הוא אומר. יוחננוב לא נשאר אדיש: "שומע, יכולת לרוץ מאשדוד לכאן בבוקר".

עמית מתאמן לקראת מרתון ניו יורק, שאליו הוא מתכנן לטוס עם נבחרת של עמותת שלוה, ומספר שהוא רץ שש פעמים בשבוע. "אני ממש דוגל בספורט בבוקר", הוא אומר. "זה מנקה את הראש". אחרי הריצה מגיעה ארוחת הבוקר: "שש, שבע ביצים, חצי אבוקדו, שתי פרוסות לחם, גבינת שמנת". לא בדיוק קפה ועוגייה.

אבל מי שמצפה לשיחה סטרילית על חזה עוף וקופסאות אוכל מגלה מהר מאוד תמונה אחרת. עמית גר עם ההורים, מספר שאבא שלו מבשל, ומתאר בית מרוקאי וספורטיבי שבו כולם מתאמנים, אבל אף אחד לא באמת מוותר על הטעם. "אבא מבשל ארבעה ילדים מאוד גדולים שאוכלים המון", הוא אומר. "אנחנו אוכלים רגיל. הכול. קוסקוס, מלא טעמים".

ואם תהיתם מה מסתתר במקפיא של מאמן כושר עם שגרת אימונים כזאת, התשובה מפתיעה רק למי שעדיין מאמין שאורח חיים בריא חייב להיות עצוב. "אם תפתח את המקפיא, תמצא שם בן אנד ג'ריס ככל הנראה", הוא מודה. "אני יכול ליפול פתאום על שני דליים ולרדת עליהם". יוחננוב מציע לו תמר כפתרון למתוק, ועמית לא מתבלבל: "איזה תמר? אני בעונש?".

כאן מגיע אולי המסר הכי חשוב של השיחה. "אסור לפחד מהאוכל", אומר עמית. "הרבה פעמים אני שומע 'אסור לי לאכול את זה'. מה זה אסור? מותר לאכול הכול. אין דבר כזה אסור". מבחינתו, העניין הוא לא איסורים אלא מודעות. "לדעת מה אני אוכל וכמה אני אוכל. הדיאטה האולטימטיבית זה הרגלים, לפתח הרגלים שהם נכונים. ברגע שיש לך הרגלים טובים, אתה יכול להתמיד איתם לאורך זמן".

בהמשך, הדיבור על אוכל, הרגלים וחלבון מקבל גם טוויסט משחקי עם "אתגר בהפתעה", פינה בחסות רמי לוי, שבה רון יוחננוב ועמית פורטל פותחים את השקית הוורודה ומגלים אילו מוצרים מחכים להם בפנים. מול טונה, גרגירי חומוס, ממרח זעתר, טחינה ועגבניות, עמית מתבקש לחשוב מהר על רעיון פשוט, נגיש ומשביע, כזה שמתאים גם למי שרוצה לאכול טוב בלי להסתבך במטבח. משם נולדים רעיונות לסלטון טונה עם חומוס וזעתר, קציצות טונה עם עגבניות מרוסקות, וגם פסטה מהירה עם טונה, עגבניות והרבה חלבון.

רון מסכם את המפגש עם חיוך ועם לא מעט הפתעה: "באתי מאוד סקרן לכל הדבר הזה, ואתה חד משמעית הפתעה. מרגיש שיש לך סנטר וגם השראה". עמית, מצידו, משאיר אחריו מסר הרבה יותר פשוט מהפיד המושלם: אפשר להתאמן חזק, לאכול טוב, לא לפחד מגלידה, ולא להפוך את החיים לדיאטה אחת ארוכה.