שימו לב: זו הסכנה הגדולה בטייק אווי ומשלוחים, ואין לה קשר לאוכל עצמו

מודים, החיים מטורפים. בין העבודה, הסידורים והריצות, למי יש זמן לעמוד לבשל? לפעמים הפתרון הכי קל, מהיר וטעים הוא פשוט לתקתק הזמנה בנייד ולחכות לשליח. אבל מסתבר שלצד הנודלס החם, ההמבורגר או הסלט, אנחנו מקבלים תוספת לא ממש רצויה במנה: המון פלסטיק.

דו"ח חדש של ארגון גרינפיס, שבדק 24 מחקרים מהשנים האחרונות, מנפץ לנו את האשליה שתווית ה"בטוח לשימוש" על הקופסאות באמת שומרת עלינו. ספוילר: היא לא.

מסתבר שכשמכניסים קופסת פלסטיק למיקרוגל או לתנור, החום עושה שמות בחומר. תוך דקות ספורות המכלים משחררים מאות אלפי חלקיקי מיקרו וננו-פלסטיק (חלקיקים זעירים ובלתי נראים) ישר לתוך האוכל שלנו.

המחקר המטריד גילה שחימום במיקרוגל משחרר פי 4-7 יותר חלקיקים מאשר חימום בתנור, ואם המנה שלכם חומצית, שומנית או מלוחה, הפלסטיק חוגג והזליגה של הכימיקלים למזון גוברת משמעותית.

עוד גילה המחקר שקופסאות ישנות ושרוטות משחררות כמות כפולה של פלסטיק בהשוואה לקופסאות חדשות, וזה עוד לא הכל. כשמוציאים קופסה מהמקפיא היישר לחימום במיקרוגל, השוק התרמי גורם לשחרור מוגבר של חלקיקים שאינם בריאים.

עוד מצא המחקר שהכיתוב "בטוח למיקרוגל" (Microwave Safe) אומר בעיקר שהקופסה לא תימס או תתעוות בחימום, אבל זה ממש לא אומר שחומרים מסוכנים לא נודדים לתוך האוכל שלכם.

אותו כנ"ל חל על אוכל חם שמאוחסן בקופסת פלסטיק של משלוחי מזון. סיון בן אברהם שולמן, חוקרת מאוניברסיטת בן-גוריון ובפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, מסבירה שכל מפגש בין חום לפלסטיק מזרז את הפירוק של הכימיקלים, ואם האוכל שומני - החומרים האלה נמסים לתוכו אפילו יותר בקלות.

ומה לגבי אריזות הקרטון של המשלוחים שנראות לנו "ירוקות" ובריאות יותר? אל תפתחו ציפיות.
> "האריזות האלו הן לא רק נייר", מזהירה שולמן. "הן מצופות מבפנים בפלסטיק ובעוד חומרים כדי שהרוטב לא ישפך החוצה. הכלל החשוב הוא לזכור שגם כשלא רואים את הפלסטיק בעיניים, יכול להיות שהוא שם".

והנה עוד עובדה מטרידה: אריזות הפלסטיק הן כמעט חצי מכלל הזבל על כדור הארץ, אבל הסכנה האמיתית היא בריאותית. מחקרים מראים שיש בפלסטיק מעל 16 אלף כימיקלים, ואלפים מהם נחשבים מסוכנים, רעילים או חשודים כגורמים לסרטן ובעיות פוריות. מכל הרשימה המפחידה הזו, רק 6 אחוזים נמצאים תחת פיקוח כלשהו.

לראייה - בכל פעם שאיזה חומר נאסר לשימוש, כמו ה-BPA המפורסם (שהתגלה כמשבש הורמונלי ונאסר בבקבוקי תינוקות), התעשייה פשוט ממציאה חומר חדש ודומה (כמו BPF) שעדיין לא הספיקו לחקור אותו מספיק, והרגולציה פשוט לא מצליחה לעמוד בקצב.

הישראלי הממוצע צורך כ-7.5 ק"ג של כלי פלסטיק חד-פעמיים בשנה. בשביל קצת פרופורציה: באירופה הממוצע עומד על 1.5 ק"ג בלבד. לא פלא שריכוז המיקרו-פלסטיק מול חופי ישראל הוא מהגבוהים בעולם.

בשורה התחתונה: התקן הישראלי מבטיח שהקופסה לא תתפרק לכם בידיים, אבל הוא לא מבטיח שהיא לא מרעילה את המנה שלכם. הפתרון הכי טוב? פשוט להעביר את האוכל לצלחת רגילה לפני שמחממים, ולנסות להפחית את השימוש בפלסטיק ביום יום. הגוף שלכם (והילדים שלכם) יגידו לכם תודה.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה