מה זאת אומרת את מי זה מעניין? אני אומר לשאר דיירי הבית. אותי זה מעניין. עזבו מעניין, אותי זה משמח. משמח ממש.
"צ'יטוס בוטנים?" הם שואלים אותי. כן! אני אומר בעודי מחבק את השקית. צ'יטוס בוטנים. אני איש של צ'יטוס. הילדים יודעים את זה. מה החטיף שאבא הכי אוהב? צ'יטוס. זה קל. זה קודם כל הטעם גבינה הממכר הזה, אבל, ולא פחות חשוב - זה הקראנץ'. הביס הכל כך קראנצ'י שאין מלבדו, כי זה קראנץ' עם עובי. קראנץ' שהפה מרגיש.
לפני 4 שנים, כשיצא צ'יטוס בטעם בוטנים, עפתי. פתאום נולד מתחרה מתחרה לחטיף הכי אהוב עלי, ועוד עם טעם במבה וקראנצ'יות ממכרת. והו כמה מעולה זה היה. תנו לי עוד מזה, אמרתי לעצמי בלב בכל פעם שנגסתי.
7000 אנשים לא טועים
ואז משום מה, הפסיקו לייצר אותו, ונאלצתי לקבל את המחסור. ביסלי מדי פעם, צ'טוס רגיל להוריד את הקריז, אפילו מחשבות על לאכול בריא יותר, רחמנא ליצלן.
והנה, עלית כנראה קראו את מצוקתי ומצוקת עוד המון אנשים שאשכרה התקשרו לפניות לקוחות של שטראוס וביקשו להחזיר את האהוב שלהם למדפים. בחברה מספרים גם על קבוצת פייסבוק בשם "מחזירים את צ'יטוס בוטנים" שמונה מעל 7,000 חברים. ללחץ כזה אי אפשר לסרב.
הקאמבק, שהוא סוג של איחוד משפחות, לווה בקמפיין אינסטגרמי חמוד של יוצרת התוכן עומר לוי, והכל התנקז לכדי ההכרזה: הוא חוזר! והנה ממש עכשיו אני מחבק את השקית, ואפילו חיכיתי לערב, לסרט טוב, לשבת ולהתייחד.
רגע, זה אותו חטיף?
"מה זה?", שואל חבר שיושב איתי. "מה זה הפרצוף שאתה עושה?". זה פרצוף של אכזבה, אני אומר לו. "וואו, הוא מכריז, אולי פרצוף האכזבה הגדול שראיתי מימיי".
הוא הגזים. כבר הייתי מאוכזב יותר, אבל בהחלט גם פה. משהו השתנה. הקראנץ' איכשהו פחות נגגיס, ולא יודע אם שינו את המתכון אבל טעם הבוטנים מרגיש חזק יותר, כמו קפיצה מ-7 ל-9, וזה מוגזם ולא נעים בפה.
שלא יובן לא נכון. השקית הסתיימה, פירורים לוקקו, אבל לא חשתי רצון לפתוח עוד שקית, כמו בעבר.
עכשיו צ'יטוס בוטנים בשבילי הוא רק חטיף סבבה, לא אותו מדהים של פעם. ואני בחשש שמישהו יחליט להחזיר את שוקולד קרוקנט מהילדות, זה שהיה מפוצץ פצפוצי אורז, אבל בגרסה עכשווית חיוורת ורכה שמעציבה את החך.
צ'יטוס בוטנים של עלית - 4.50-5.90 שקלים לשקית במשקל 70 גרם