מודה, כשעלית הודיעו בהתרגשות שטוב טעם יוצא מחדש לשוק, לא הבנתי על מה ההתרגשות. מדובר בוופל רגיל מסוג פרווה שמבוסס על צימקאו, עם קטע משעשע של גבועות שמלאות באותו לא ממש שוקולד.
מעולם לא אכלתי אחד שלם, מקסימום ביס מגבעה, אבל אנשים התרגשו ממש מהבשורה על חזרתו למדפים. נודה גם על ההמשך: טורטית אהבתי כשהייתי ילד. ממש אהבתי אפילו. ייתכן שקראתי לה אפילו "הוופל האהוב עלי" בשלב מסויים, שני רק לשוקולד לבן שאהבתי עד מאוד.
ואז גדלתי וכמו שגיליתי שלשוקולד לבן יש מרקם וטעם של חמאה שומנית ממש, כך גם הטעם התעשייתי של טורטית הרחיק אותי ממנה. הידעתם? טורטית אמורה להיות בטעם שקדים. אני שואל באמת כי לא מעט אנשים, אפילו מחובבי הוופל בעטיפה ירוקה, לא ידעו את זה. כנראה כי אין לזה טעם של שקדים אלא טעם של חומר מאכל שמישהו החליט שהוא שקדים.
הרע שבכל העולמות
כיום, אפילו ביס טורטית לא ארצה, והנה מגיע בקול גדול למדפים חטיף טוב-טית, שילוב של שני הוופלים הסבירים מינוס האלה והוא לחלוטין המילה הזו שאימא שלי אמרה לי לא להגיד על אוכל.
למרות הקמפיין המגרה ואף גאוני בקונספט שמשלב שני להיטים אהובים מהעבר וקורא לו בשם חמוד, הצורה היא של טוב טעם עם הגבעות והכל, כשהפעם הן מלאות בקרם בטעם טורטית. כלומר גוש גדול של טעם לוואי בניחוח עז של לא שקדים.
יתכן מאוד שחובבי הז'אנר יתלהבו ויאמרו: "וואי, זה הכי ישראלי", אבל למה הכי ישראלי אומר משהו לא בטעם של שוקולד ומבוסס כולו על טעמים מלאכותיים ורכות סמרטוטית במקום פריכות לעילא?
יש בישראל שוקולדים מצויינים, ואין באמת סיבה להידחק לבינוניות, אז למה כל העסק מרגיש כמשהו שנוצר בשנות ה-50 של ישראל, כשטעם היה עניין משני למגוון, כי לא היה מגוון?
אז מצטער עלית, לא תודה. אתם באמת יודעים לעשות שוקולדים אחלה. התפלצת הזו היא לא שוקולד ולא טוב ולא טעם.
טוב-טית - להשיג ברשתות השיווק