לפעמים האוכל הכי טוב הוא זה שמספר סיפור. פלאפל אוריון, שפועל כבר 78 שנה, הוא אחד מהמוסדות הקולינריים הוותיקים והשורשיים בחיפה, עבור רבים - פלאפל הילדות הנוסטלגי. הוא נקרא על שם קולנוע "אוריון" המיתולוגי ששכן מעבר לרחוב והיה חלק מנוף הילדות עבור חיפאים רבים. הקולנוע דעך עם השנים ונהרס (ובמקומו נבנה חניון), אבל הפלאפליה נותרה על כנה, עם אותן פיתות זהובות נוטפות טחינה מהצדדים.
בשונה מדוכנים רבים שממהרים לקפל כי כשנגמר נגמר, המקום הזה שומר על דלתות פתוחות בכל יום עד 12 בלילה, והשמועה אומרת שבחמישי בערב התור כאן משתרך לאורך כל הרחוב.
כבר 78 שנים שהמקום מצליח לשמור על ייחודיות מובהקת. אין בר סלטים אינסופי, אלא נאמנות לפשטות ולמסורת: התוספות כוללות כרוב כבוש, כרוב לבן, מלפפון חמוץ, עגבנייה, טחינה וזהו.
הגודל כן קובע
כדורי הפלאפל של המקום קטנים מהגודל הסטנדרטי (ולכן גם כיפיים ממש לנגיסה), והם מסתירים הפתעה שמתגלה רק כשנוגסים: תערובת צהובה לחלוטין עם טעם מעט חמצמץ שמבדל אותם מהכדורים הירוקים והמוכרים.
בתוך הפיתה תמצאו בין 10 ל-12 כדורים, תלוי בביס, לפעמים קצת פחות ולפעמים קצת יותר, כי במקומות של פעם, פלאפל שמים קודם כל לפי רגש.
הטאץ' המקומי מורגש גם בפרטים הקטנים: העגבנייה במנה חתוכה לפרוסות גדולות ועבות - חיתוך גס ונוכח שמזכיר את סגנון ההגשה בשווארמיות המוכרות של העיר חיפה.
פיתה שנקרעת מרוב עושר
מה שפחות אהבתי היה העובדה שהפיתה, שהייתה גדולה ועמוסה באופן נדיב ביותר, נקרעת מתישהו באמצע הדרך ולא מצליחה לשאת את כובד המילוי.
בנוסף, חיסרון מורגש היה היעדרו של הצ'יפס, הרי אין דבר שמשלים מנה כזו יותר מהצ'יפס הקלאסי של הפלאפליות, ומכאן הוא נעדר. ועדיין, תמורת 22 שקלים בלבד למנה (!), מקבלים כאן חוויית רחוב אותנטית, טעימה, ובעיקר כזו שמכבדת את המסורת של עצמה.
פלאפל אוריון - הרצליה 14, חיפה