כבר באמצע הביקור ב"פיצה פוזה", ברור לנו שהמקום נכנס לקטגוריה הכה שווה של "מקומות שעושים את זה כמו שצריך". שולחנות עץ עם ספסלים בחוץ, שולחנות יותר אלגנטיים בפנים, מכונת משחקי וידאו חופשית בכניסה ומוזיקה מרמקולים שמופנים מטה, ככה שהם לא מכאיבים ולא מפריעים לסביבה.
הסביבה חמודה לאללה, באזור שקט במרכז הרצליה עם עצים מסביב ועוד כמה מקומות בילוי שפזורים לאורך הרחוב הראשי. חוץ מזה, וזה צריך להיות מובן מאליו במקום שנכנס לקטגוריית ה"עושה את זה כמו שצריך" - האוכל אחלה ממש.
בצק הפיצות של המקום, שהדרך הכי טובה לתאר אותו היא "שכונתית עם פיצות מעולות", פותח על ידי הפיציולו רענו נוסל, והוא הכלאה של פיצה ניו-יורקית ונפוליטנית, הווה אומר - בצק עבה ופריך שמזכיר את הפיצה הניו-יורקית, ושוליים עבים ושמנמנים שמזכירים את הפיצה הנאפוליטנית.
יש חגיגה
את כל הטוב הזה לקח שף המקום חי גיל מונטיסינוס והכפיל בעוד קצת כיף כדי לציין את שבוע האוכל האיטלקי, שהפך בפיצה פוזה לחגיגה של ממש.
עד סוף החודש (ה-30.11), יחגגו כאן את הקולינריה הנהדרת של ארץ המגף עם קלאסיקות מהמטבח האיטלקי והאיטלקי אמריקאי, בפרשנות מטורללת על מלא. תחשבו הגזמה אמריקאית חסרת איפוק על פיצה איטלקית מדויקת .
התחלנו עם פיצה מק אנד צ'יז (78 שקלים) שמגיעה עם שתי אופציות לרטבים - אדום או פרמז'ן. מפאת חוסר החלטיות ניסינו את שתיהן ולצערנו זו עם הפרמז'ן עובדת טוב יותר. לצערנו כי יש לנו חיבה לפיצה עם רוטב עגבניות, אבל פה רוטב הפרמז'ן מאזן איכשהו את הכבדות של הפסטה שמעל ומשתלב עם שאר הגבינות שמגיעות בחלק של הצ'יז: צ'דר אנגלי וצ'דר אירי מיושן, ואיתן גם רוטב בשמל. מעל הכל מפוזרים שבבי שאלוט מתובלים וזה אחלה קיק ואחלה קראנץ'.
חוץ מזה הלכנו בעוצמה על פיצה קאצ'ו א פפה עם קרם פקורינו ופלפל שחור, ניוקי צרוב וסטרצ'טלה (78 שקלים). הניוקי מיותר למדי כי הרוטב מצוין, ואם אתם מחובבי המנה העוצמתית ומלאת האוממי, כאן תקבלו אותה על בצק מצוין.
הטועמת לכתר
הטובה מכולן הייתה פיצה קרבונרה עם קרם פרמזן וחלמונים, בייקון טלה, פלפל שחור וספגטי מסוג בוקטיני שמפוזר מעל הכל (82 שקלים). החלמון מונח באמצע הפיצה, והשבירה שלו וההתערבבות עם הרוטב השמנתי יוצרים מנה שהיא תענוג עצום לעין ולגוף. לא בטוח שהספגטי מעל מוסיף משהו פרט לעוד כבדות לביס, אבל אם מתעלמים ממנו, זו מנה שלגמרי כדאי שתיכנס לתפריט הקבוע של המקום.
מכיוון שאנחנו כבר כאן, ניסינו גם פסטה. הלכנו על הראגו ומודים שבמבט ראשון חששנו להתאכזב. הספגטי נראה רגיל, עם מעט בשר עליו והכל שידר לוק דל. ואז נגסנו והכל נעלם. הראגו היה נהדר: רך, עמוס טעמים עמוקים ומשתלב נהדר עם הפסטה. על אף הפיצות שנאכלו, גם הפסטה נאכלה עד תום כדי לכבד את האיטלקים.
לכבוד אותה חגיגה איטלקית, תמצאו באגף הקינוחים פיצת טירמיסו בגודל זוגי עם מסקרפונה, אספרסו וקקאו (68 שקלים). הרעיון מזניב אבל בפועל חייבים לומר שפחות התלהבנו, ולא בגלל שהשילוב לא עובד, אלא כי קינוח שכולל עוד בצק פיצה חנק לנו את כל רמ"ח האיברים. קינוח הקראק פאי של המקום ישב לנו הרבה יותר טוב.
לכל השבוע האיטלקי הזה יש שם, מסתבר - Baldoria, והחגיגה שלו כוללת יותר מתפריט חדש. עד ה30.11 פיצה פוזה תיכנס לאווירת חגיגה איטלקית של ממש, עם קוקטיילים איטלקיים קלאסיים, דיסקו איטלקי באוזניים ופחמימות עד שתתחננו "לא עוד".
חגיגות Baldoria בפיצה פוזה - עד ה-30.11 | בן גוריון 33 הרצליה
