"לפי שאלול הוא האחרון בחודשי השנה לפני ראש השנה שהוא יום דין לכל באי עולם, לפיכך הוא נקבע לתשובה ומרבים בו באמירת סליחות ותחנונים לפני הקב"ה". כך כתוב ב"ספר התודעה" של אליהו כי טוב, ונאמנים עלינו דבריו. ולפי שעוונותינו מרובים, וממקורנו רחקנו, ובתענוגות שקענו, ואלול כבר כאן - לא דין שנקום בלילה, כמו כל הספרדים הטובים, ונאמר "תיקון חצות" בלב נשבר, ונענה את נפשותינו ונבקש מחילה מבוראנו?
זהו, שהאשכנזים מקלים. הם מתחילים את ה"סליחות" שלהם רק בשבוע שלפני ראש השנה. מלאי הכרת תודה על המועד המקוצר שמאפשר לנו מוצאנו, החלטנו לנצל את מעט הימים שנותרו לנו כדי להיכנס ברכות לאווירת הסיגוף, תוך שיבה איטית ומדורגת לשורשים. על כן החלטנו לסעוד את לבנו ב"אוכל יהודי", במול עדן, מסעדה שהתמקמה מול הקולנוע (אז עוד קראו לזה ראינוע) הראשון של תל אביב, במורד רחוב לילינבלום, אשכנזי ידוע.
אולם הסועדים הקטן, שבעה שולחנות, היה מעוטר בקיטש יהודי מוכר (תמונות משפחתיות מצהיבות, סבים עבדקנים מלפני כמה דורות, רדיו שחדל לפעול בשנות החמישים), וליד הבר הקטן ישבו שלוש נשים, ביניהן בעלת הבית, עישנו סיגריה, והאזינו לזמרת היהודייה הכשרה בילי הולידיי. כך, מן הסתם, נראה פיק-אפ בר בקישינב. מחכים לבנים שיחזרו מבית המדרש.
העסקית במקום, השווה את מחירה בשומן אווז, מוגשת בין 12:00 ל-18:00. בני, שהחל באחרונה בתהליכים מואצים של חזרה בתשובה (מג'אנק פוד), הזמין את העסקית ב-40 שקל, ומבין מבחר המנות בחר במנת קורקבנים (פופיקלעך) עם פירה. סקרתי את ההיצע המגוון שבתפריט (שפונדרה, צלי, קציצות, סוגי שניצל, לשון, מה לא) ופינקתי את עצמי בעסקית היותר יקרה (53 שקל) שכוללת גם מנה ראשונה. הזמנתי כבד קצוץ, שוק אווז קונפי, פירה וגיווץ'. אכן, חביבין ייסורים.
הכבד הקצוץ היה מהמשובחים שאכלתי. השבח למי שגידל את התרנגולת, למי שבישל, למי שטחן, למי שטיגן את גבעת הבצל. גם שוק האווז היתה מצוינת: פריכה משהייה ממושכת בתנור, שמנה ורכה. אווזים אווזים, בואו הביתה. את הלחם שהוגש עם המנה מרחנו בכמויות נדיבות של שומן אווז, חזרת אדומה וחזרת כתומה (מעורבת בגזר). עם המתאבנים הוגשה גם שמנת, בהתאם לכללי הכשרות המדוקדקים הנהוגים במקום. שליש גולדסטאר, הכלולה בעסקית, נמזגה במומחיות לכוסותינו. בספרים נאמר שבאלול ידו של הקב"ה פשוטה לקבל את תשובתנו. ימחל נא לנו על צקצוקי העונג הבלתי נשלטים שהפקנו מחכנו.
כשביקשנו לקחת מעט מהפרודוקטים כדי שנוכל להתענות גם בבית, התגלה אופיו הפולני משהו של המקום. כבד קצוץ אי אפשר להזמין פחות מחצי קילו (50 שקל, וזה נראה לי מוגזם), הקרפלעך במילוי תפוחי אדמה נשארו בכמות מצומצמת ושומרים אותם לסועדים שעשויים להגיע. לקחנו, אם כן, מאה גרם הלזלעך (עור אווז מטוגן, רווי שמן, מין פיצוחים פולניים שכאלה) וכמה פרוסות קוגל ירושלמי, שבירושלים, כמדומני, הוא מפולפל ופיקנטי יותר.
כבדי בטן ושבעי רצון התנהלנו באיטיות אחוזת שרעפים למכוניתנו, ושמחנו לגלות שהפקחים לא גררו אותה. משמים מרחמים עלינו.
"מול עדן". לילינבלום 3. טל' 5172993. פתוח: א'-ה' 12:00-24:00, ו' 12:00-19:00.
מול עדן
צבי גילת
5.9.2004 / 14:09