דונה מרטין

בנשף הסיום דונה מרטין משתכרת. דווקא היו לה הרבה תוכניות - לכייף עם החברים, לרקוד סלואו צמוד עם החבר דיוויד ולאבד את הבתולים. אבל האלכוהול דפק לה את הערב. דונה שתתה כל כך הרבה שמפניה, עד שלא יכלה לתפקד, והטילה על עצמה אות קלון. הצוות החינוכי ששהה במקום הבחין בחריגות התנהגותה - זו הרי מופקרות לשמה להשתכר בגיל 18 - והחליט לשלול ממנה את תעודת הסיום ולהשאיר אותה שנה נוספת בתיכון. אולם החברים הטובים לא ייתנו לדונה לנשור (בכל זאת, היא הבת של הבוס), הם מארגנים הפגנה ובמהלכה מאיימים לשבש את טקס הסיום כולו עבור חברתם. בקריאה הנרגשת "דונה מרטין גרדיואייט" הם סוחפים את השכבה כולה ומעניקים לה את תעודת הבגרות הנכספת.

נדמה לי שמי שקורא לבר שלו דונה מרטין, חשב על הסצינה הזו במוחו. דונה מרטין הוא שם שמעלה חיוך וקשה לשכוח אותו, בוודאי עבור מי שחווה את הטין-סופ "בברלי הילס 90210" בד בבד עם התבגרותו שלו. גם המיקום שלו במתחם הנובורישי של יד חרוצים, ממש ליד האסקובר נראה טבעי בקונטקסט. הלך הרוח הזה נטע בי ציפיות מסוימות, שלמרבה הפליאה לא נענו בכלל.

ראשית, הקהל. קשה לי להאמין שהגברים אפורי השיער, בעלי מעילי העור הכעורים וצרור המפתחות שממנו משתלשל בבוהק לוגו מוזהב של סוג הרכב שלהם (עם נטייה לב.מ.וו ומרצדס), שומרים חסד נעורים כלשהו לתאומים לבית וולש. שנית, אם דמיינתי במוחי מקום שישרה אווירה אקסלוסיבית במבטא קליפורני, הרי שקיבלתי טברנה.

דונה מרטין הוא מקום גדול. ענק. עצום. לפחות כמו לנסקי, אם לא יותר. יחד עם זאת, הוא היה מלא עד אפס מקום. הבר רחב הידיים געש (אחד העשירים שראיתי מעודי), השולחנות, הבמות וגם המעברים היו מלאים בקהל. המוזיקה, שילוב של רוק ישראלי עם אווירה ים תיכונית/חתונה, מוזיקה מזרחית וקלאב טראנס, התנגנה בווליום בלתי אפשרי. כדי להזמין מהבר, לדוגמה, נאלצנו לסגל ג'סטות קוליות של קורס מ"כים (זה הלך בערך ככה: "שני בושמילס בבקשה", "מה?", "שני בושמילס בבקשההההההה", "אני לא שומע", "שני בושמילס בבקשהההההההההההההההההההההההה". "אה, 64 שקל בבקשה").

השיא של הערב היה כששתי הבחורות שישבו לידנו הדליקו במהלך השיר הרומני זיקוקי מתכת מסיביים, כאלו שהיו מוחרמים בכניסה למגרש כדורגל ומכונים מאוחר יותר בחדשות "אבוקות". אז לא, לא ממש נהניתי בדונה מרטין. מצד שני, אני לא בטוח שאני קהל היעד של המקום. המון האדם שהציף כל חלקה טובה בבר (על אף העומס והצפיפות, עושה רושם שחלוקת האזורים והמפלסים תוכננה בתבונה) נראה דווקא מבסוט מאוד, ככה שהמושג ביקורת סובייקטיבית לגמרי תקף כאן.

"דונה מרטין". שבך 3 תל אביב, טל' 6874486. פתוח: כל השבוע 20:30 עד לקוח אחרון.