אם ליל הסדר מסמל את יציאתנו מעבדות לחירות ליל הסדר אצל הדודה חיה מסמל את שחרורנו ממלתעות הסדר הפולני המסורתי והכבד כעול הגלות. הדודה חיה מוכרת במשפחה כאשפית מטבח הגורמה והיא העמידה שלוש יורשות, אחת מהן שפית בבר מצליח בתל אביב והשנייה, הבת הקטנה, שכבר הכינה את העוגה הראשונה שלה בגיל 12.
בתקופת טרום פסח, בא לידי ביטוי אחד המנהגים הבולטים של העדה הפולנית הדיון, או ליתר דיוק אי הדיון, בעניין 'היכן ייערך הסדר'. בעלות הבית נמנעות לעסוק בסוגיה עד כשבוע לפני פסח, כשלמעשה כל אחת מהן רוצה שרעותה תערוך את הסדר בביתה, אבל נמנעת להודות בכך. בכל שנה אנו, הדור הצעיר, ממתינים בקוצר רוח עד שנופל הפור, כשבסתר ליבנו, בלי להעליב את אמא, אנו מקווים שהסדר יתקיים אצל הדודה חיה.
אחרי שנות גלות ארוכות סביב שולחן הסדר הפולני המסורתי, מוקפים בקרפלעך, קניידלעך וצימעס ומאוימים מעיני הקרפיון וציר הגפילטע פיש הרוטט, הפתיעה אותנו הדודה עם ארוחה לא קונבנציונלית שכללה בשנה שעברה ווינגס חריפות. כמי שגדלה בתקופת הצנע, מקפידה הדודה להעמיס כמויות של מאכלים שיכולות להאכיל פלוגה קטנה של טירונים מורעבים מניצנים, בכלים שגודלם מחייב את נושאם בשרירי ידיים מפותחים. ממטבחה החדש, המצויד באביזרים שלא יביישו מסעדת שף, יצאו המנות אחת אחרי השניה ועוררו קריאות התפעלות מ-18 הסועדים.
למעשה, הנישה היחידה שנותרה בצורתה המסורתית הייתה המרור. בלית ברירה דבקה הדודה חיה במסורת והגישה את הביצה הקשה ותפוח האדמה בצורתם הטבעית ובכמויות קטנות. לצד הכבד קצוץ, חוצה העדות, והחזרת, הופיעה מנת הגפילטע פיש של אחת מבכירות השבט. היוצרת חשה אכזבה לא קטנה כששמעה שהמתחרה המושבעת שלה לא תעשה את הסדר עימנו ולכן לא תוכל השנה לתהות בנימוס קולני: "את שלי טעמתם?". כדי לספק בכל זאת תחרות, עשתה הדודה ורסיה שלה לגפילטע, שמלבד כפתורי הגזר המסורתיים לא דמה כלל לגרסה השמרנית והמוכרת.
ההפתעה העיקרית הגיעה עם המנה העיקרית, כשבת הדודה, צלתה על משטח הצלייה נתחים מובחרים וענקיים של אנטריקוט והזהירה את הסועדים "לא ליפול במלכודת הסלטים ולהשאיר מקום". רוב הסועדים אכן נהגו באיפוק אחרי שהריחו את הבשר, אך בכל זאת טעמו מהעוף עם בטטות; האפונה ביין לבן וחמאה; הארטישוק בעשבי תיבול, לימון ויין לבן; והסלק האפוי עם חומץ בלסמי ואורגנו. נתחי האנטריקוט דילגו מהצלייה לשהות מתוזמנת והסועדים בחרו בין נתח מדמם לנתח אדמדם והנאתם בלטה לעין. כנראה בשל חשש שהסועדים עלולים לצאת רעבים הונחו על השולחן גם מגוון סלטי ענק, קציצות פראסה וגרטן תפוחי אדמה.
לקינוח הוגשו תותים עם פירות יער, פבלובה ומוס שוקולד והאורחים פתחו עוד חור בחגורה ומילאו את הצלחות.
מלבד תקרית מצערת בה נכוותה הבת הצעירה בידה מהרוטב של מנת הגזר (שהוחרם כצעד ענישה ולא הוגש לשולחן) הוכתרה הארוחה כהצלחה מרשימה. שני התינוקות החדשים במשפחה אמנם גילו אדישות למאכלים המופלאים (אחת מהן בחרה ללעוס הגדה לפסח והשני ישן) והדור הבכיר היה ממורמר כתמיד. אבל בסיכומו של דבר מדובר בחוויה גסטרונומית מהשורה הראשונה. בכוונתי לחזור גם בשנה הבאה.
