כזה-כאילו

מי לא רוצה להיות "מחובר לאדמה"? - כולם רוצים, לפחות תיאורטית. לפחות לפעמים. לפחות כאילו.
אז מי שחלם - כך יתגשם לו החלום:
התחילו בתרגול בשעות הבוקר המאוחרות של יום סתיו שמשי בין חשוון לדצמבר, משהו כמו עכשיו. וודאו לפני כן שאתם במוד השליו המתאים, השאירו ליום אחר את עקת החיים ואת טרדות החולין. שימו לב גם לא להתגורר באותו יום דווקא בדירה אורבנית אפרורית שמחלונה נשקף רק נוף של דו?די שמש ואנטנות.

פיתחו את וילון חלון המטבח שלכם (עדיף וילון רקום עם וולן מתנפנף, אבל גם וילון גלילה או תריס ונציאני יצלח), ופיתחו גם את החלון. זה אפשרי עכשיו שכבר לא חם והיורה כבר ירה.

הכינו בצק לפי הרשום במתכון, הוציאו אותו אל משטח הבוצ'רס-בלוק הכבד והשחוק שלכם והתחילו ללוש בידיכם אלה, המיובלות והמסוקסות-משהו מעבודת האדמה היומיומית הקשה. אין צורך להסתכל על הבצק בזמן לישתו, תרגישו חופשיים לבהות בחלון שמולכם, ורק לחוש בכפות הידיים את מרקמו של הבצק, מחוספס בהתחלה, וחלק כמו טוסיק של תינוק, בסוף.

תנו לריחות הקאנטרי לחדור למטבחכם, שאפו אוויר חף מעשן אגזוזים והכניסו לריאות את ריח-הזבל, ניחוח החציר. פיקחו עיניים ואל תפספסו את להקת הדרורים המנתרים על הדשא, את הפרפרים המעופפים בחוסר דאגה מעל ערוגת צמחי התבלין הירוקה, ומאחוריהם - את מראם הדשן והחם של השדות החרושים עד האופק. לושו-לושו-לושו, בסבלנות, בכוח ובהתמדה, עשר דקות מלאות. אל תחששו מלישת-יתר, מותר ומומלץ אפילו להיסחף עם החוויה. בכל זאת, לא בכל יום יש הזדמנות להרגיש כל כך כפריים ומלאי שלווה.

הניחו לבצק לנוח בקערת חרס גדולה כסו אותו בפיסת בד פשתן משובץ באדום-לבן, אפשר גם מגבת כותנה, אפשר גם כחול-לבן, העיקר שיהיה לח במקצת. ריחצו ידיכם במי-ברז צלולים ואז צאו לעבוד את אדמתכם כשעה-שעתיים, בעוד הבצק אינו קופא על שמריו.

בעונה זו רבות הן, כידוע, העבודות החקלאיות החיוניות: יש לפזר זבל ולהצניעו באדמה בקלשון-עץ חזק ולהכין את הגינה לשתילת החורף. זה הזמן לזרוע ירקות שורש כמו צנונית וגזר ואפשר לטמון כבר את בצלי הגאופיטים החורפיים ולשתול עשבוניים עונתיים.

חיזרו הביתה בהגיע החמה לאמצע הרקיע, מחו את הזיעה ממצחכם (אפשר גם להרביץ מקלחת קצרה) והמשיכו במתכון לפי ההוראות: לישה-התפחה-אפייה וכן הלאה.

בעזרת מרדה עץ ארוך-ידית, מקומח קלות, הצניחו בעדינות את הכיכרות התפוחות על הלבנים הלוהטות בתנור האבן שלכם, זה שמוסק בגזרי עצי-הדר שחטבתם בפרדס ליד השוקת. בזמן שהכיכרות נאפות, חדדו שוב את חוש הריח שלכם. רצוי לסגור עתה את חלון המטבח שפתחתם מקודם, כדי שריח הלחם הטרי הבוקע מתנורכם יתגבר על בשמיו של הטבע הבאים מבחוץ, ולא יזעיק אל ביתכם את כל הכפר. לא מיד, כלומר.

העבירו את הלחם השחום והריחני מרשת הצינון אל קרש עץ זית מעובד גס, קשטו בשתיים-שלוש שיבולים נאות שהצלתם מהגורן והגישו בטמפרטורת החדר, בלוויית יין מבציר פרי כרמכם, חריץ גבינת עזים וחמאה טרייה, שחבצתם במו ידיכם מחלב פרתכם האהובה

זה הכל. צאו והתנסו - ותחזרו לספר לי אם לא זו החוויה הכפרית האותנטית שכה ביקשתם.
כזה-כאילו, כמובן.

מה, צריך גם מתכון? טוב, הנה לחם שיבולת שועל כפרי-אותנטי, שיהיה.

מרכיבים ל-2 כיכרות:
4 כוסות קמח מלא (כ-500 גרם)
½ 2 - 2 כוסות קמח לחם לבן (כ-350 גרם)
1 כף מלח
2 כוסות פתיתי שיבולת שועל (קוואקר)
4 כפיות שמרים יבשים (או 30 גרם שמרים טריים)
3 כפות דבש
¾ 2 כוסות מים פושרים (650-700 מ"ל)

לציפוי:
¾ כוס פתיתי שיבולת שועל

אופן הכנה:
1. מנפים לקערה את הקמח המלא ו-2 כוסות מהקמח הלבן. מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח. מוסיפים את הקוואקר ואת השמרים ומערבבים (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם בקערית נפרדת בחצי כוס מהמים עם כפית מהדבש, משהים כ-10 דקות לתסיסה ואז מוסיפים אותם אל שאר החומרים ומערבבים לבצק).

2. מוסיפים את הדבש ואת המים ומערבבים עד שנוצר בצק אחיד. מכסים את הקערה ומשהים כרבע שעה.

3. לשים את הבצק על משטח מקומח קלות במשך כ-10 דקות, עד שיהפוך רך וגמיש. אם הבצק דביק מדי ללישה נוחה - מוסיפים עוד מעט קמח לבן.

4. מניחים את הבצק בקערה נקייה, מכסים בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כשעה וחצי.

5. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח, לשים אותו מעט ומחלקים אותו ל-2 חלקים שווים.

6. יוצרים מכל חלק כדור מהודק ומניחים אותו בצד. שופכים את הקוואקר שנועד לציפוי על משטח העבודה. מרטיבים את הידיים ומחליקים על פני כדורי הבצק כך שיירטבו מעט. טובלים כל כדור בערימת הקוואקר ומגלגלים תוך הידוק עד שיצופה מכל צדדיו.

7. מניחים את הכדורים המצופים בתבנית שטוחה המרופדת בנייר אפייה במרחק מה זה מזה, כך שיוכלו לתפוח בחופשיות. מכסים בניילון או במגבת ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כשעה.

8. בסכין גדולה וחדה מאוד חורצים בראש כל כיכר שני חתכים בצורת צלב.

9. אופים כשעה בתנור שחומם מראש לחום גבוה 200°, עם תבנית עם מים רותחים לאדים מונחת על קרקעית התנור ברבע השעה הראשון, עד שהכיכרות שחומות והקרום נוקשה למגע.

10. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת.