סופגניות או לא להיות

שמתם לב שתיכף חנוכה? וזה אומר נרות דולקים, סביבונים מסתובבים, ויטראז'ים על החלונות, פסטיגלים, ואם יתרצו החזאים - גם גשם מעבר לזגוגית. אבל כל זה רק תפאורה יפה לדבר עצמו: טיגונים-טיגונים-טיגונים... ככה זה, בחג האורים והשמרים.

לא יודעת איך אצלכם, בשבילי חנוכה הוא לא חנוכה כהלכתו בלי סופגניות. אני מתכוונת לסופגניות הקלאסיות, העגולות, הרכות, השחומות, עם שכבה עבה של אבקת סוכר מלמעלה ונקודה ריבה אדומה זוהרת בדיוק באמצע. ומעניין, למרות שיש להן בדיוק את אותו מראה מצודד, הסופגניות הקנויות המצויות תחת כל קיוסק רענן - ממש לא נחשבות בעיניי. בכלל אין מה להשוות את הבליסטראות הקרות והצמיגיות ההן לסופגנייה קלילה טרייה מעשה בית, שכשנותנים בה ביס - רגע אחרי שאובקה היטב באבקת סוכר וחוסנה בזריקת ריבה - מתעופפת לתוך הנחיריים עננה לבנה מתקתקה, וזרזיף דביק ואדום נוזל על הסנטר. ככה נהנים מסופגנייה אמיתית, כמות שהיא, על כל קלוריותיה: ללא מורא, ללא משוא פנים, וללא רגשות אשם.

מסכנה הסופגנייה, במקום להתייחס אליה כאל מלכת נס פך השמן ולהתרגש בכל שנה מחדש מפלא קיומה - התרגלנו לראות בה אם כל חטאת, מוקצה מחמת מיאוס ואויבת העם. כולה, מה חטאה האומללה? קצת שמן, אפשר לחשוב. או, אם להיות כנים - הרבה שמן, אפשר לחשוב... זה לא כזה נורא, כי בעצם תחשבו - כמה סופגניות כבר אפשר לאכול בבת אחת, לפני שמקבלים צרבת? וכמה חגי חנוכה כבר יש בשנה? ובכלל, כמה חטאים אנחנו כבר מרשים לעצמנו ביומיום, צדיקים ללא רבב שכמותנו?

ובכן, סוכם: ללא רגשות אשם! הפתרון האנטי-קלורי המוצע הוא - טיפול בהלם: מכינים פעם אחת סופגניות וזוללים בלי חשבון, דוחסים עד להתפקע ועד שלא יכולים יותר. הפטנט הוא פשוט להגיע פעם אחת בלבד לרוויה ושובע כאלה, שלא נרצה יותר לשמוע מסופגניות במשך שאר 364 ימי השנה.
איך נראה לכם הרעיון החתרני?

תראו, אני מצטערת אם זה לא מסתדר עם המלצתה של שום דיאטנית, או עם אזהרתו של אף רופא. זה לא שאני רוצה להדיח לדבר עבירה, אבל תודו שלא ניסיתם את שיטת ה"זבנג וגמרנו" בהקשר של סופגניות, והרי את כל שאר הטריקים המבוססים על עקרון ההתנזרות-רעב-סבל-וחסך ניסיתם, והם לא ממש עזרו להדברת כיסוף הסופגניות הכרוני, אז מה בעצם יש להפסיד?

הנה מתכון לסופגניות קלאסיות מהדור הישן, וככאלה הן לא זקוקות להמלצה נוספת. הטיפ היחיד שיש לי להוסיף ולומר הוא - הכינו אותן יום לפני נר ראשון של חנוכה, ותראו כמה מחמאות תקבלו עבורן מכל מי שיטעם. ככה זה, הטיימינג הוא סוד ההצלחה. אם תשכילו לתפוס את הרגע כשעוד לא נמאס מסופגניות - תזכו בתהילת עולם, שתחזיק מעמד עד חנוכה הבא. אחריות לשנה אחת בלבד.

מרכיבים לכ-40-50 סופגניות:
1 ק"ג קמח
1/2 כף מלח
2 כפות שמרים יבשים
4 ביצים טרופות
¾ כוס סוכר (150 גרם)
150 גרם חמאה או מרגרינה רכה
3 כפות ברנדי
קליפת לימון מגורדת
2 כוסות חלב חמים (500 מ"ל)

2 ליטר שמן לטיגון עמוק

למילוי: 200 גרם ריבה אדומה רכה
לזריה: אבקת סוכר

אופן הכנה:
1. מנפים לקערת המיקסר את הקמח, מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח. מוסיפים גם את השמרים ומערבבים.

2. יוצרים גומה בקמח ומוסיפים את הביצים, הסוכר, החמאה, הברנדי, קליפת הלימון והחלב, ולשים בקרס לישה במהירות איטית עד שכל החומרים יתאחדו לבצק.

3. ממשיכים ללוש במהירות איטית-בינונית במשך כ-5 דקות, עד שהבצק מתחיל להיתלש מדפנות הקערה. בתום הלישה הבצק דביק ורך.

4. מכסים את הקערה עם הבצק בניילון נצמד ומאחסנים במקרר לפחות 4 שעות. (אפשר לשמור במקרר 2-3 ימים ולהוציא ולטגן בכל פעם חלק מכמות הבצק).

5. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח, ולשים אותו מעט על משטח מקומח קלות. מרדדים לעלה בעובי 1 ס"מ. הבצק צריך להיות קר, אחרת הוא דביק וקשה לעיבוד. אם מכינים את כל הסופגניות בפעם אחת - כדאי לעבד כמות בצק קטנה בכל פעם, כאשר שאר הבצק שמור במקרר.

6. טובלים חותכן עגול או כוס בקוטר 6-8 ס"מ במעט קמח וקורצים עיגולים. מעבירים ומניחים אותם על מגש שטוח מרופד בנייר אפייה (לא משומן ולא מקומח. חשוב להשתמש בנייר אפייה מאיכות טובה או במשטח סיליקון, כדי שהעיגולים לא יידבקו) במרחק כ-5 ס"מ זה מזה. מכסים במגבת ומשהים לתפיחה כ-30-40 דקות.

7. מחממים בסיר 2 ליטר שמן, ומכניסים אל השמן החם (160°) 5-6 סופגניות בכל פעם. מעבירים אותן מהנייר אל הסיר בעדינות, כדי לא לפגוע בתפיחה. אם הבצק נוטה להידבק לידיים, אפשר לקמח מעט את האצבעות.

8. מטגנים בסיר מכוסה במכסה במשך כ-2 דקות, עד שהצד התחתון של הסופגניות ישחים. הופכים ומטגנים את הצד שני ללא מכסה, עד להשחמה.

9. מוציאים את הסופגניות המטוגנות בכף מחוררת, ומניחים אותן על מגש מרופד בנייר סופג.

10. זורים על הסופגניות אבקת סוכר דרך מסננת דקה, ממלאים מזרק או שקית זילוף עם פיה דקה וארוכה בריבה ומזריקים לכל סופגנייה מעט ממנה. מגישים מייד.