פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טקילה בראש טוב

      גיא גיסר עם סיפור על שיכורים עולצים ועל אחד שמח במיוחד שפתח את הראש ושטף אותו עם בקבוק קוורבו. לסיום: קוקטייל הד-קראש

      העבודה בבר אינה קלה וכיפית כמו שהיא נשמעת. יש לילות מעולים, בהם עושים הרבה כסף, האווירה טובה והלקוחות מבסוטים, אך לעומת זאת יש לילות משמימים, בהם רק לקוחות בודדים באים להתנחם בטיפה המרה. בדרך כלל הלילות השקטים הם בתחילת השבוע - ימי ראשון, למשל, הם ימים חלשים יחסית בברים, אפילו בתל אביב. רוב לקוחות המיינסטרים, כלומר אלה ששותים עד 2 בבוקר וקמים ב- 7 לעבודה, יוצאים בסופ"ש ובאמצע שבוע מראים את האף שלהם רק אם מישהו בסביבתם הקרובה חוגג יומולדת.

      למרות שביזות יום א' האופיינית, היו איזה 2 חבר'ה קבועים שנהגו להגיע לבר בכל יום ראשון בסביבות 23:00 - הפק"ל שלהם היה כמה שוטים של קוורבו, קצת קורונה, רעש והרבה שמח. החשבון היה מסתכם ב-300 ש"ח ועליו הם היו משאירים 200 ש"ח טיפ. בגלל הבלגן החיובי שהם עשו - נפלאה אהבתם מאהבת נשים.

      לקבועים יש ריספקט

      באחד מימי ראשון הגיעו החברים בשעה הרגילה, הזמינו את הדרינק הקבוע ושתו. כרגיל. תוך כדי שתייה אחד מהם קיבל טלפון - "יאללה אחי, אתם באים? אנחנו פה", שמעתי אותו צועק לסלולרי - וכשסגר ביקש ממני לשמור עוד 4 מקומות על הבר. לקבועים יש ריספקט, אז שמרתי.

      הגיעו עוד 4. 3 בחורים ובחורה. כולם שתו סיבוב קוורבו. בסיבוב השלישי הם הבינו שמשהו פה לא הגיוני, "כמה יעלה לנו בקבוק קוורבו שלם? "שאל אחד הבחורים. עניתי (תמחרתי 2 מנות מכל בקבוק על חשבון הבית) והבחור זכה לבקבוק עם פתק גדול שעליו רשום "הקוורבו של *** (הפרטים שמורים במערכת).

      אחרי שרוקנו את הבקבוק הראשון עם קערת לימונים הם ביקשו עוד אחד ורוקנו אותו תוך רבע שעה. בינתיים הרמנו קצת את הקצב של המוזיקה, הם כבר השתכרו לחלוטין ורקדו עם כל מה שזז - עם המלצריות, הברמנית, המנהלת ולקוחות אקראיים ומפוחדים שעברו לידם.

      אחרי הבקבוק השלישי שלהם נפרק כל עול אפשרי: תחרות עמידת ידיים (השיא: 4.5 שניות ונפילה על הגב), שאגות עם כל שיר ואדי שמחה מטורפת. בפאוזה קטנה בין השירים נשמע ברקע שיר של שרית חדד מהמועדון מול הבר, שערך ערבים מזרחיים כל יום ראשון. רצה הגורל וזה היה אותו השיר (חמסה-חמסה-חמסה) מהאסון של אולמי וורסאי.

      פצעים מחטאים עם טקילה

      ובינתיים אצלנו על הבר רוקדים שניים - בחור ובחורה. אני והברמנית מסתכלים עליהם, מסתכלים על הבר, מסתכלים אחד על השני ומתים מצחוק, ואני אומר לה "רק שהרצפה לא תתמוטט כמו בוורסאי..."

      אז הרצפה לא התמוטטה, אבל הבחור החליק מהבר והדגים מהו כוח המשיכה בצורה הויזואלית ביותר שיש. בדרך הוא דפק את הראש בשפיץ של השולחן שצמוד לבר.
      שקט, דממה ל- 3 שניות.
      ואז כולם, בבת אחת, מתגלגלים מצחוק - כולל הנופלים.

      אז אולי הם צחקו, אבל לי כבר היה ברור שהם צוחקים כי הם שיכורים לגמרי, ובבוקר צפויה לו בונקלע ענקית על הראש ושוב אני אחטוף קללות. ידעתי שהגיע הזמן להיכנס למדי הברמן האחראי.

      ניגשתי אליו עם בקבוק מים קרים כדי לשטוף אותו קצת וכשהתקרבתי ראיתי שהבחור מדמם מהראש ולמרות זאת הוא מבסוט, צוחק ורוקד ולא מרגיש שום דבר. כשהראיתי לו את החולצה שלו (וורסאצ'ה) מוכתמת בדם והצעתי שישטוף קצת במים, הוא אומר לי "שום מים, פצע מחטאים רק עם אלכוהול. יש לך שרף 95% פה?". "לא" עניתי, ושוב הצעתי שישטוף את הראש ואני אביא את התחבושת מתיק העזרה ראשונה. "לא לא, אני יודע מה לעשות".

      רק אחרי כמה שניות הבנתי למה הוא התכוון... הבחור פשוט לקח את בקבוק הקוורבו (רבע מלא), והחל לשפוך את תכולתו על הפצע! שופך וצועק, שופך וצוחק, צועק וצוחק, וכולם מסביבו ממשיכים לרקוד ולחייך. אחרי שהבקבוק נגמר הוא אמר לי "תביא עוד בקבוק".
      כאן כבר לא יכולתי, ואמרתי "אין יותר קוורבו, אבל בוא רגע לשירותים ונשטוף לך את הראש".

      "לא לא לא" הוא אמר והמשיך למלמל גם כשסחבתי אותו לשירותים, הורדתי לו את הראש לכיוון הברז ופתחתי את המים. במשך 10 דקות רק שטפתי לו את הראש, הוא התעורר קצת מהמים הקרים וכשהפציעה החלה להתבהר לו יותר ויותר הוא גם קצת נבהל. בסופו של דבר הוא נרגע קצת, חבשתי אותו (החבישה הראשונה בחיי), והוא חזר לבר.

      מיותר לציין שכולם היו שפוכים לחלוטין. ביקשו קפה - לא הסכמתי. ביקשו תה עם נענע לא הסכמתי. ביקשו משהו חם - קיבלו מים חמים עם נענע והרבה סוכר.

      אחרי כרבע שעה, כשכולם נרגעו קצת ביקש אחד מהם חשבון - 1850 ש"ח. כשסיימו את הוויכוח המסורתי של "אני אשלם, מה פתאום, אני אשלם, תכניס לכיס משוגע, אני משלם" וחוזר חלילה, אחד מהם שם לי ביד בוכטה של שטרות. "קח, אבל תספור ותגיד לי אם יש מספיק". אני - שבכסף עוצר הכל וסופר - הנהנתי וספרתי. 1,100 ש"ח טיפ על חשבון של 1850 ש"ח נראה לי בסדר גמור, לא?

      את כתמי הדם והטקילה ניקינו אני והברמנית, ותוך כדי ניקיון נשמע שוב השיר ההוא של שרית חדד. רצנו ועמדנו מתחת למשקוף דלת הכניסה, מה שבטוח. השיר הזה מביא נאחס.

      קוקטייל השבוע

      ובמעבר חד לערבוב השבועי:
      נסו את הקוקטייל הזה בבית, ותראו איך אתם רצים לבר הקרוב, רק לא להיות ליד כוס השתייה הזו יותר מדי.

      Headcrush

      מרכיבים:
      40 מ"ל טקילה זהב
      5 טיפות טבסקו
      שמנת מתוקה
      מלח

      אופן ההכנה:
      בכוס שוט מציפים את השמנת על הטקילה, מוסיפים כמה טיפות טבסקו ומקנחים בזריית מלח

      * קהל יעד: מי שרוצה להקיא מאלכוהול בלי לבזבז יותר מדי כסף
      * טעם דומיננטי: מלוח, חריף, מתוק, מגעיל
      * איכות: בינונית בהחלט
      * עלות: סבירה (כ-28 ¤), שווה לכל כיס
      * לכו על זה אם אתם אוהבים: לנסות דברים חדשים בחיים, גם אם הסוף המר ידוע מראש