מריחים אביב

סמדר מריחה את טו בשבט ומציעה לכם להכין מתנה סטייליסטית של חטיף פירות מיובשים

סמדר זורע-ברמק

הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. הלכו-הלכו, חיפשו-חיפשו, כשאתה עץ - ממילא אתה לא יכול ללכת רחוק מדי. פנו לשווא לכל מיני טיפוסים עציים נפוחים - זית, תאנה וגפן - כולם וורקוהוליסטים עסוקים, שסירבו בתירוץ הנדוש של "החדלתי". בסוף-בסוף הגיעו לשיח אטד קוצני וזניח, סקפטי באופיו, אבל לא פראייר, שהראה להם מי כאן המלך.

כל זה על פי החירות הספרותית שלקח לעצמו המחבר המקראי, שהביא אותה במשל חברתי חריף ובלתי נשכח. אבל האמת היא, שרוב העצים שאני מכירה ממש לא מתנהגים ככה. לא כמו פרימדונות מלאות בעצמן שהאף שלהן בשמיים, ולא כמו פרחח דוקרני ששפתו גובלת באלימות מילולית. רוב העצים סתם נטועים להם במקומם, כל אחד איפה שהתמזל מזלו ונשתל מלכתחילה. אם הם נשירים, אז אפשר לראות את העונות החולפות נותנות בהם סימנים - שלכת, לבלוב, פריחה, פרי, וחוזר חלילה. אם הם ירוקי-עד, אז אפילו זה לא, סתם עומדים שם לתומם ומטילים צל. ואנחנו, החוסים בצל העצים ואוכלים מפריים באופן שוטף - נזכרים בקיומם הצנוע והמובן-מאליו רק פעם אחת בשנה, בטו בשבט.

עוד בוואלה! NEWS

תנו לנו גבינות: קבלו את הטריק לשדרוג המאפים שלכם

לכתבה המלאה

סלט פירות קדומים ואקזוטיים

יפה עשה מי שהחליט להקדיש חג מיוחד לאילנות. מגיע להם בהחלט הכבוד הזה, והחג שלהם הממשמש ובא הוא הזדמנות ראויה להאיר עליהם בספוט מיוחד ולהכיר להם טובה. רק תחשבו, מה היינו עושים ללא שפע הפרי שהם מעתירים עלינו? החל בזית, תאנה, רימון, תמר וגפן, משבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו כבר אלפי שנים - דרך עצי הדר, בננה, מנגו, ליצ'י, קרמבולה, וכיוצא באלה עצים אקזוטיים שעשו עליה - וכלה בכל מיני עצי פרי בעלי שמות משונים וטעם לא מוגדר כמו מרולה, פיטאיה, גרגר-פנמה ושעועית-הגלידה - בכולם מבורכת ארצנו נכון לימינו.

אבל חסד מיוחד עדיין נטוי לפירות הקדומים יותר, מתפוח גן העדן ועד תאנת משל יותם. אז לכבודם, הנה עוד וריאציה על הנושא הטו בשבטי הרחב - "פירות מיובשים".

זהו חטיף מזין וטעים, קל להכנה ונשמר היטב, שמתאים מאוד כצידה לדרך בטיולי הפריחה העונתיים, ו/או כמתנה סטייליסטית בסגנון האופנתי של חזרה-אל-הטבע - שנגיש למי שיודע להעריך את זה.

חטיף פירות מיובשים

חומרים:
100 גרם משמשים מיובשים
100 גרם דבלים
100 גרם צימוקים בהירים
50 גרם אגוזי לוז קלופים, לא קלויים
50 גרם אגוזי פקאן קלופים, לא קלויים
50 גרם שקדים קלופים, לא קלויים
½ כוס קמח מלא
1 כפית אבקת אפיה
1/3 כוס סוכר דמררה או רגיל
2 ביצים שלמות

אופן הכנה:
1. קוצצים את המשמשים והדבלים לחתיכות לא גדולות ושמים בקערה. מוסיפים את הצימוקים ואת כל סוגי האגוזים.

2. מערבבים ביחד את הקמח ואבקת האפייה ומוסיפים לקערה. מוסיפים את הסוכר ומערבבים בכף עד שכל חתיכות הפירות יתכסו בקמח וייפרדו זו מזו.

3. טורפים בנפרד את הביצים ומוסיפים לשאר החומרים. מערבבים בכף עד שכל החומרים יירטבו ותיווצר עיסה גושית דביקה.

4. פורשים יריעת נייר אפייה על משטח עבודה. מניחים בקצהו רבע מכמות עיסת הפירות ומסדרים אותה לגוש מאורך. מגלגלים את הנייר על העיסה כך שהיא תיסגר בתוכו כמו נקניק. תוך כדי גלגול, מקפלים ומהדקים את הנייר משני הקצוות לסגירה ודוחסים את החומר בתוך הנייר.

5. מכינים כך 4 גלילים של נייר אפייה ובתוכם מהודקת עיסת הפירות. מניחים את הגלילים העטופים על תבנית שטוחה ואופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני 180°, כ-45 דקות. הופכים את הגלילים פעם אחת באמצע האפייה.

6. מוציאים את הגלילים העטופים מהתנור ופותחים בזהירות את נייר האפייה, כך שהאדים יוכלו להשתחרר מהמאפה והוא יתקשה תוך כדי קירור.

7. לאחר שהתקררו לגמרי והתגבשו, חותכים את הגלילים האפויים בסכין משונן וחד ל"מטבעות" בעובי כ-5 מ"מ (אפשר לנשנש את הקצוות הלא ישרים...).

8. לאריזה: מהדקים שוב את ה"מטבעות" החתוכים אחד לשני כגליל, ועוטפים היטב בניילון נצמד.

הערות:
- אפשר לגוון ולהחליף את סוגי הפירות המיובשים והאגוזים באחרים.

- מתאים כצידה לדרך בנסיעות ובפיקניקים. נשמר שבועות אחדים, עטוף בניילון.

- יפה להגיש כמתנה, ארוז בצלופן וקשור ברפיה, במקום בניילון הנצמד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully