סוף עונת התפוזים?

בפרדס ליד השוקת ביליתי את הטובים בימי נעוריי...
זה אמנם נשמע כמו התחלה של רומן ארצישראלי שורשי, אבל זה לא. כך היה במציאות, רק הרבה פחות רומנטי ממה שזה נשמע. למען האמת, שוקת לא בדיוק הייתה שם, כי אם שיב??ר רגיל, והיו גם תרמיל קטיף מבד ברזנט, מזמרה שנקראת מקטפה, סולם עם רגל, ומכלים גדולים בגודל קוב.

הפרדס של היום עדיין מדיף באביב את אותו ניחוח פריחת הדרים שאי אפשר לעמוד בפניו, ומבשיל את פירותיו כמו שעון: בסוכות קלמנטינות ירוקות ראשונות, אחריהן תפוזי וושינגטון טבוריים, ובהמשך - כל שאר פירות ההדר, כל אחד בתורו.
רק שעונות השנה הן הרבה פחות מובחנות כיום משהיו פעם. גלגל העונות שעליו לומדים הילדים בגן הוא די תיאורטי ומנותק מהמציאות בשטח. קחו למשל את הפירות ה"עונתיים" במרכולים - היום קצת קשה להבחין על פיהם אם החורף הגיע או שמא הקיץ בפתח.

לפירות הקיץ של ילדותי היה סדר הבשלה קבוע ויציב: קודם בא רגע של שסק, אחריו שבוע-שבועיים הצפה של משמשים, ובהמשך - אפרסקים, שזיפים, תפוחים, אגסים וכיוצא באלה פירות עסיסיים וקיציים. בימינו, בסוף מרץ כבר אפשר להשיג אפרסקים, מה שלא מונע מהאגסים להתקיים לאורך כל השנה, שלא לדבר על מתיחת עונת התפוזים עד סוף הקיץ, שם היא פוגשת את תחילתה של עונת ההדרים של הסתיו הבא.

מצד אחד זוהי ברכה לחקלאים, והישג ראוי לשבח לענף ההנדסה הגנטית הישראלי, אך מצד שני, יש לזה מחיר די כבד. לכל הפירות - מגוונים בצבעיהם ובמראם - יש כיום פחות או יותר אותו טעם: טעם אנמי של מלפפון מימי מובחל, לא ממש מתוק, לא ממש ייחודי ולא ממש מזוהה. כל זה מכריח אותנו לפצוח בפרץ נוסטלגיה נוסף ולהתגעגע, למשל, לטעמו העסיסי והמתוק של אפרסק אדום-לחיים בשיא העונה, שמטפטף על החולצה עם כל ביס.

אך במקום להתבכיין, ראוי כמובן להתבונן בחצי הכוס המלאה, כוס מיץ תפוזים סחוט טרי, במקרה שלנו. הנה, מצאתי נקודת אור: אפשר כיום ליהנות מעוגת תפוזים עסיסית במשך כל ימות השנה.

זו עוגה קלאסית, שדומה לה נמצאת ודאי בכל אוגדן מתכונים ביתי. את גרסת המתכון המובא כאן קיבלתי מאחותי לפני איזה 20 שנה, בזמנו העוגה הזו ציינה בשבילי את תחילת עונת התפוזים ואת בוא החורף. כיום היא מככבת אצלנו כל השנה כעוגה לקפה קלה להכנה, רכה, ניחוחית, טעימה ונשמרת היטב, המתאימה מאוד גם לפיקניק ולטיול.
סוף עונת התפוזים? על מה אתם מדברים. עונה היא כבר לא עונה, וכל סוף הוא התחלה של עוד מאותו דבר.

כמות לעוגה עגולה בתבנית בקוטר 26 ס"מ
או ל-3 עוגות בתבניות אינגלישקייק חד-פעמיות:

6 ביצים
1 ½ כוס סוכר (300 גרם)
1 שקית סוכר וניל
½ כוס שמן קנולה (125 מ"ל)
1 כף קליפת תפוז מגוררת
1 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי (250 מ"ל)
2 כוסות קמח תופח מאליו (280 גרם)

אופן הכנה:
1. מפרידים את הביצים ומקציפים את החלבונים תוך הוספה הדרגתית של 1 כוס סוכר לקצף חזק וגמיש.

2. בקערה נפרדת (אין צורך לשטוף את המקצף) מקציפים את החלמונים עם ½ כוס הסוכר הנותר ו-1 שקית סוכר וניל לתערובת בהירה ותפוחה.

3. מוסיפים את השמן בזרם דק לקציפת החלמונים תוך ערבול איטי. מוסיפים גם את קליפת התפוז המגוררת.

4. מוסיפים את המיץ והקמח לסירוגין לתערובת החלמונים, תוך בחישה בכף.

5. מוסיפים את קצף החלבונים לתערובת החלמונים, ומערבבים בתנועות קיפול עדינות.

6. יוצקים לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ, משומנת, או ל-3 תבניות אינגלישקייק חד-פעמיות.

7. אופים כ-45 דקות בחום בינוני 180°, עד שקיסם הנתקע במרכז העוגה יוצא יבש.

8. מוציאים מהתנור ומצננים את העוגה בתבנית.

הערות: אם אין תפוזים טריים, אפשר להשתמש במיץ מתרכיז תפוזים קפוא.