אלכוהול לא צריך עזרה

מי שמנסה לשווק את הסירופ החדש של "רוטין" בעזרת המשפט "לא טוב אלכוהול לבדו, אבנה לו עזר כנגדו", שלא יבוא בטענות לגיא גיסר על גישה שלילית

  • אלכוהול
גיא גיסר

גם בגיל 29 המילה "סירופ" מעבירה בי צמרמורת. היא מיד מזכירה לי את הימים בהם הייתי חולה ובין שיעול לשיעול התאמצתי להבין מה אומר גבי לדבי בטלוויזיה. בזמן שהייתי שרוע מול המרקע הייתה אמא שלי מתקרבת בשקט ודוחפת לי לפה כפית של נוזל סגול ומר יותר מהמוות - סירופ שיעול.

מתנצל, אך הטראומה חקוקה, ומאז אני לא מסוגל להכניס לפה שום נוזל צמיגי בשם סירופ. מקסימום קצת מייפל על פנקייק וטיפה סירופ שוקולד על האצבע. לכן, פתיחת בקבוק הסירופ החדש של "רוטין 1883" (Routin 1883) - לא לוותה בשירה וריקודים. מראש שמתי X, אבל לאחר שבוע החלטתי לתת לו צ'אנס, בכל זאת הוא בא מצרפת.

הסירופים של רוטין מצטרפים לרשימה הולכת וגדלה של סירופים המיובאים או מיוצרים בארץ ונועדו לשדרג את איכות ורמת הקוקטיילים הציוניים. כמעט כולם מכירים את הסירופים של חברת "מונין" (Monin) הצרפתית, שבכל שנה מוציאים עוד ועוד טעמים חדשים וביזאריים ויש גם את הסירופים של חברת קוליברי הישראלית.

טוב לדעת (מקודם)

כך תשפרו את הביצועים במיטה - עם מבצע בלעדי לחגים

לכתבה המלאה

הדרך לגיהנום אלכוהולי הולכת ומתקצרת

הבעיה מתחילה במטרה מאחורי הסירופים האלה. אם העניין הוא להוסיף אותם לסודה, כדי לקבל גזוז של פעם זה מתאים וטעים. אבל כשמתחילים לאלתר קוקטיילים אקסטרה- מקוריים המבוססים על סירופ לבנדר, סיגליות, פאי לימון, אבטיח או ג'ינג'ר, הדרך לגיהנום אלכוהולי מתקצרת והולכת. מי שרוצה לטעום סיגליות או לבנדר, שיפסיק לשתות, יעבור למצפה בגליל וירעה כבשים. פה מדובר באלכוהול, וחומרי גלם שמהדהדים טבע ובריאות לא ממש מסתדרים עם הנוזל קדוש.

המחיר של בקבוק ממוצע נע בין 48- 64 ¤, ובהתחשב בעובדה שאין בו ולו טיפת אלכוהול אחת לרפואה, אני מאמין שראוי יותר להשקיע בבקבוק וודקה טובה, או להוסיף עוד כמה שקלים ולרכוש בקבוק וויסקי מהוגן. עם כל הכבוד למרכיבים הטבעיים בלבד, היעדר הכולסטרול והטעם המלא (כך על פי היבואן), ייצור וויסקי הרבה יותר מעניין ויקר, ועדיין טווח המחירים קרוב מדי לעלותו של בקבוק סירופ דביק.

עקב סערת הסירופים, כל הארץ מוצפת בקוקטיילים מסוגננים מדי, צבעוניים מדי ולא טעימים מדי. אין כמעט בר שלא מתהדר בתפריט קוקטיילים שנראה כמו כרך בריטניקה ח'- ל', כשחצי מהתפריט זהה פרט לסירופ רימונים בזה וסירופ ג'ינג'ר בהוא. היומרנות חוגגת והרצון להיראות חדשניים ולתת תמורה הולמת ל-40 השקלים שלכם גורמים לברמן להשקיע יותר מדי זמן בערבוב משקאות איכותיים עם סירופים נחותים. הטעם של הקוקטיילים האלה נע בין חמצמץ למתקתק, יש בהם יותר מדי קרח גרוס וקישוטים שמזכירים את האייטיז, וזו לא מחמאה.

ובהקשר הזה, נוראיים לא פחות הם הקוקטיילים עם עשבי התיבול כמו כוסברה, אורגנו ובזיליקום טרי. לסלט ירקות ופיצה הם מצוינים, רק תוציאו אותם מהאלכוהול שלי בבקשה.

חזרה לקוקטיילים הקלאסיים

בדף שצורף לבקבוק הרוטין שקיבלתי (למה תמיד אני מקבל קוקוס?) כתוב "לא טוב אלכוהול לבדו, אבנה לו עזר כנגדו". מצטער, אבל קשה לי לחשוב על משפט נורא יותר מזה. אם יבואני האלכוהול טוענים שלא טוב אלכוהול לבדו, כדאי שיפרשו מהביזנס ויעברו לשווק אסלות. שם אפשר להשתין עלינו ולטעון שזה חלק מהעבודה, בעולם השתייה ממש לא מוכרחים לעשות את זה.

עולם הקוקטיילים רחב ומגוון דיו ולא נראה לי שהוספת סירופים לקוקטיילים תהפוך אותם לטעימים יותר. אם אתם כבר בעניין לכו על משהו קלאסי? מרטיני טוב, ראסטי נייל או אפילו טקילה סן רייז האלמותי. יש פה ושם שימוש בגרנדין, אך הוא לא נחשב באמת כסירופ, אלא כאביזר חובה בכל בר, ממש כמו וודקה וטקילה.
בקיצור, קחו את סירופ הלבנדר והצ'אי חזרה ותשאירו אותי עם הגרנדין. איתו, כמו אצל זוג ממוצע אחרי 15 שנות נישואין, יש מגע פעם בחודש בלבד ושני הצדדים יוצאים מרוצים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully