על הגובה

כבר 17 שנים ניצבת הפנינה הנדירה של השף הארגנטינאי טוב הלב, מלא ההומור ומארח העילית (וכן, גם בעל שם המשפחה הבלתי אפשרי בעליל), שלמה זיידנשטדט, על חוף הים ההרצלייני.
מי שגדל באזור מכיר אותה טוב, ומי שלא, ראוי לו שיכיר.

המקום נחשב לסודם של 'האולד-מאני' המקומיים, בני הרצליה ורמת שרון האמידים, והגיע העת להבקיע את חומת המסתורין מהמסעדה ספונת העץ. במרפסת הקייצית הקסומה, שפונה לחוף השרון (שלמזלו לא ניזוק יתר על המידה מפגעי הבטון של המרינה) מציע זיידנשטדט מבחר כובעי קאובוי אטרקטיביים ורחבי שוליים לאלה שמגנים על גוון עורם, ובערב, עם בוא הצינה והלחות הוא מפנק בשאלים רכים.

המקום לא מהודר בשום צורה, אלא פונקציונאלי עם מפות לבנות, פנסי אונייה ואווירה חמימה, שמאפשרת להישען אחורה בנחת, לבהות באח הבוערת, או בים, ולשמוח שיש עוד מקומות על המים שיש להם גם לב אמיתי ולא רק נכס נדל"ני.

התפריט רב האופציות בעיקרו עשוי לספק מאוד את חובבי תנובת הים, ומציע גם שלל מנות לחובבי הבשר והצמחונים. בראשונות, קרפצ'ו טונה צרובה על עלי בייבי היא מנה פשוטה, נטולת התחכמות עודפת וטעימה אש. השוליים נצרבו בול במידה ורוטב חרדל וטריאקי מתקתק רק הוסיף (55 שקלים).

הסלט האיטלקי עם הברזאולה מעולה אף הוא. בלי הפתעות. וואט יו סי איז וואט יו גט, ארוגולה טרייה וצעירה, עליה פרוסות דקיקות של ברזאולה משובחת (שנעשית במפעל כפר סבאי קטן ואיכותי העונה לשם 'מעדני 1928'), שבבי פרמז'ן, פלפלים קלויים שמן זית ולימון. תענוג ב-44 שקלים.

בעיקריות, בגלל העדר המולים (כי התפריט משתנה לעיתים לאור תנובת הים), לא היתה קדרה ויאטנמית, שיודעי דבר טענו שהיא, היא ה-דבר, אז השקענו בפילה מוסר שהגיע עם צמד אספרגוסים דקיקים שנקשרו עליו בחן של פרטים קטנים, עגבנייה צרובה, שאלוט, פרח כרובית וחציל קלוי בגריל. לצד המנה הוגשה מזלפת קטנטונת עם שמן זית משובח (89 שקלים). שוב, בלי עוואנטות מיותרות, מנה מעולה.

השרימפס והקלאמרי התאילנדי ברוטב למון גראס וקארי ירוק, שמוגש על אורז עם עשבי תיבול (89 שקלים) הפגינה רוטב בעל איזכורים עדינים מהמזרח, אך זה לא התפרץ בטעמים אגרסיביים. זה עשה טוב לאורז שקרס לתוכו חתיכה אחר חתיכה כמו קרחון ענק. מנה של פילה טונה אדומה לצד וואסבי, ג'ינג'ר וסויה צפויים וסלט צנון קצוץ דק מאוד ומפתיע – הייתה עשויה לעילא (95 שקלים).

לקינוח לכו על פלחי אשכולית אדומה באמרטו עם סורבה קמפרי טעים ומרענן, מנת סיום מעולה לאילו שאינם תאבי קקאו בתום הארוחה. חובבי הזהב השחור עדיף להם שילכו על פטה שוקולד דחוס ועתיר מוצקי קקאו עם כדור סורבה קוקוס עדין, שניהם נחים בתוך מרק שוקולד.

הקינוח השלישי הוא המיתולוגי של הבית. תיאורו יישמע פשוט, אך הוא ממצה את הווית המקום - מרכיבים פשוטים וטובים, מינונים נכונים וביצוע נקי ומדויק. בקיצור, גלידת הווניל ברוטב קרמל ושבבי שקדים נטרפה עד תומה (קינוחים 28 – 35 ¤).

בהחלט אפשר להבין מה מחפשים רבי הממון שבאים לסעוד במקום. כשאתה יכול להרשות לעצמך כל מנה מצויצת, שמונחת על הצלחת כמגדל שן, הגיוני שמה שבאמת בא לך זו מנה פשוטה וטובה שעשויה בדיוק ובצניעות. זיידנשטדט וצוותו מספקים את הסחורה ועוטפים אותה באריזת אווירה מעולה.

כמו כן, כדאי לדעת שלקראת הקיץ מסעדת "על המים" מארחת ייננים מהיקבים המובילים: קסטל, אמפורה ושאטו גולן ומלווה את טעימות היין במנות חדשות ויצירתיות.


"על המים", הרצליה פיתוח, חוף השרון (חוף הקשתות) מתחת למלון השרון. טל' 09-9501767. ראשון עד שבת 23:00- 12:30.