פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרומנים גנבו את הבכורה

      רומני, הונגרי וסלובני ישבו ושתו תזקיק שזיפים. הרומני שתה צויקה, ההונגרי לגם פאלינקה ומה שתה הסלובני? גיא גיסר נזכר בניקו שלימד אותו מה זאת אהבה לאלכוהול

      בשנה האחרונה של המילניום הקודם ביקרתי לראשונה ברומניה. טיול שורשים שכלל את סבא, אמא, אותי ועוד 15 פנסיונרים במיניבוס מקרטע שחרש את רומניה לאורכה ולרוחבה. באחד הערבים לָנּוּ בבית מלון קטנטן בכפר עוד יותר קטנטן בהרי הקרפטים, ויצאנו לארוחת ערב אצל משפחה בכפר. בעל הבית, ניקו שמו, לקח אותנו לסיבוב בחצר הגדולה, שם הראה את הלול, השירותים (בור ספיגה לתפארת מורשת צ'אוצ'סקו) ומחסן קטן עם 2 סירי מתכת גדולים מחוברים בצינור מעוקל. וכששאלתי אותו מה זה, חייך ניקו חיוך מלא זהב ואמר מילה אחת: "צויקה".

      במהלך הארוחה הוגשו לנו אינסוף כוסיות קטנות עם משקה אלכוהולי צהבהב, חריף וחזק מאוד. אני מודה שזו הפעם הראשונה ששתיתי צויקה, ולמרות השוק הראשוני, לאחר 2-3 כוסיות הטעם החל להיות נעים ומעניין. כשהחמאנו למארחים על האוכל הטעים, הקפיד ניקו לברר האם הצויקה הביתית טעימה, והתעלם מהאוכל. מאסטר דיסטילר בנשמה.

      אז אמנם מדובר בזיקוק ביתי ופיראטי, שעלול להיות מסוכן לבריאות אם מבצעים אותו ללא ידיעה מוקדמת. אך מי יכול היה לקום ולהגיד "לא" למשקה הנפלא הזה ובמיוחד כשמדובר ברומני כל כך חביב שבאמת אכפת לו מאיכות התזקיק שהוא מוציא תחת ידיו.

      הלאומי של רומניה

      הצויקה (Ţuică) הוא המשקה הלאומי ומלא הגאווה של רומניה ומהווה בן-לוויה למאכלים הרומניים המסורתים כבר יותר מ- 300 שנה. אין סעודה רומנית כהלכתה ללא צויקה שנשפכת לכבד בכמויות אדירות.

      את הצויקה מכינים משזיפים, הגדלים כמעט בכל חצר בית פרטי ברומניה. לעתים מייצרים צויקה מתפוחים, ובמקרי קיצוניים היא מיוצרת משאריות הענבים שהותססו ליין. כך או כך, תהליך הייצור של הצויקה במזקקות המורשות ברומניה מסתיים עד סוף חודש נובמבר, וזאת כדי להספיק למכור כמה שיותר בקבוקים לחג המולד ולחגיגות השנה החדשה. יצרני הצויקה הפיראטית מייצרים במהלך כל השנה, כל עוד יש חומר גלם בהישג יד.

      תהליך הייצור כולל סחיטת העסיס המתוק מהשזיפים, הכנסתו למיכלי תסיסה והוספה של שמרים. לאחר כ- 3 ימים מתקבל שיכר אלכוהולי. בהכנת צויקה ביתית לא מוסיפים שמרים, אלא משאירים את המיכל באוויר הפתוח כדי ששמרי בר ייכנסו ויגרמו לתסיסה טבעית. התהליך אורך כ- 8-10 שבועות, ולאחריו מתקבל שיכר אלכוהולי בחוזק של כ- 5% אלכוהול בנפח.

      את השיכר מעבירים לדוד זיקוק מסורתי - Pot Still לזיקוק כפול. כזכור, תהליך זיקוק מחולק לשלושה חלקים: ראש, לב וזנב הזיקוק. בכל אחד מהשלבים מתקבל תזקיק שונה - חזק יותר או פחות, טעמים מודגשים או אנמיים, ארומות כאלה ואחרות ועוד. בזמן שבעולם כולו משתמשים רק בלב הזיקוק, החלק האיכותי ביותר, ברומניה משתמשים גם בשני החלקים האחרים. יוצא מכך, שבתהליך זיקוק אחד מייצרים למעשה שלושה סוגי צויקה:
      1. "צויקה דה אָ-נטאיה" (ţuică de-a-ntâia) היא צויקה חזקה מאוד- סביבות 45%-55%- חריפה וצורבת בגרון.
      2. "צויקה דה אָ-דואה" (ţuică de-a doua) היא הצויקה ה"נורמלית", עם חוזק אלכוהולי שנע באזור ה- 35%.
      3. "אפא דה צויקה" ("apă de ţuică") - חלשה יחסית- סביבות 15% אלכוהול, מורכבת כמעט לחלוטין מלב הזיקוק, החלק האחרון והחלש ביותר בתהליך.

      לאחר שהסתיים תהליך הזיקוק היצרן יכול לבקבק ולמכור צויקה שקופה, או ליישן את התזקיק בחביות. צויקה מיושנת לרוב בין חצי שנה לשנה בחביות עץ אלון ובסיום היישון התזקיק השקוף מקבל צבע צהבהב עד זהוב בהיר, עם טעמים מלאים יותר משהיה קודם לכן. הרבה יותר נעים לשתייה.

      תזקיקי שזיפים במדינות הבלקן

      תזקיקי שזיפים לא מיוצרים בלעדית ברומניה, כי אם בכל מדינות הבלקן. אם אתם מגיעים לאחת מהן, אל תבקשו צויקה, כי זהו שמו של המשקה הרומני בלבד.

      בהונגריה בקשו "פאלינקה" (pálinka). מקור השם במילה הסלאבית "פאליט", שפירושה הוא "לזקק". ישנם כמה סוגי פאלינקה, כשכל אחד מיוצר מפרי אחר: בָּארְץ פאלינקה (שזיפים), באראק פאלינקה (משמש) ועוד. לרוב החוזק האלכוהולי נע סביב 60%-70% אלכוהול. לא לקיבה רגישה ולא מומלץ לילדים.

      בקרואטיה, סרביה, סלובניה, מקדוניה או כל אחת ממדינות יוגוסלביה לשעבר, בקשו את הסליבוביץ', אולי המשקה המוכר ביותר במזרח אירופה אחרי הוודקה. הסליבוביץ', כמו הצויקה, הוא תזקיק שזיפים חזק ורציני, ושמו בא מהמילה הסלאבית "סליבה", שפירושה "שזיף". פשוטו כמשמעו. גם הסליבוביץ' מיושן כחצי שנה עד שנה בחביות, וטעמו דומה מאוד לצויקה הרומני. החוזק האלכוהולי נע סביב 45% אלכוהול.

      בבולגריה בקשו את ה"ראקיה" (rakija), התזקיק הלאומי, הדומה בייצורו לסליבוביץ' ולצויקה. הוא נלגם בארוחות, באירועים חגיגיים, ולעתים - בעיקר בחורף - מחממים את המשקה ולוגמים עד שהרגשת חום מטעה את הגוף ומבלבלת את הראש. 45%-50% אלכוהול.

      בארץ, צויקה, פאלינקה, סליבוביץ' וראקיה נלגמים בעיקר בברים בסגנון בלקני או בבתים פרטיים של ילידי הבלקן. משום מה הם עוד לא תפסו מקום של כבוד על מדפי הברים וחבל. אם התרגלנו לשתות וודקה, אין שום סיבה שלא נוכל לשתות צויקה וליהנות. בכל חנות אלכוהול שמכבדת את עצמה ניתן לרכוש בקבוק במחיר מצחיק של 50-60 ש"ח, לשתות בטמפרטורת החדר או לקרר ולשתות בשוט קפוא. הראש יסתובב, הפה ייהנה מטעמים חדשים, והכיס לא יסבול מחור רציני מדי.