כמעט כמו בבלומפילד

אני לא מהאנשים שיושבים כל בוקר בבית קפה, אבל כשאני כן יושב, אני מקפיד על מקומות אותם אני אוהב במיוחד. לא בגלל סוג או טעם הקפה, אלא בגלל המקום עצמו, האווירה שהוא משדר וההרגשה שהוא יוצר. ומכל אותם מקומות, הקפה הנבחר שלי הוא קפה הלל. מדי פעם אנחנו יושבים שם מלי ואני, נהנים מהמקום ומהקשר האישי. עמית הבעלים של המקום, מפנק אותנו ונותן לנו להרגיש שהוא שם בשבילנו.

בשבילי זה תמיד קפה הפוך רגיל לגמרי, ולצדו (אם הולכים גם על אוכל), זה תמיד סנדוויץ' הלל עם חצילים – הוא הנבחר שלי שם ואין שני לו. אחר כך מקנחים בעוגת שמרים שוקולד, ולא מוותרים על ריבת התאנים המעולה, שאותה אנחנו לוקחים הביתה. האווירה – זה מה שהכי חשוב לי. המוזיקה טובה והמקום יפה, אבל האנשים זה מה שקובע. וכמובן עמית, שלעולם לא שוכח לשלוח לנו שוקולדים קטנים ועוגיות טעימות.
מה, יש יותר טוב מזה?