ריספקט

המאפיונר היהודי בנג'מין סיגל ראה את הפוטנציאל של לאס וגאס הרבה לפני שהוקמה. בהשפעתו (או שלא) לקחו צביקה וחיה שיחור (שאחראים על ההצלחה הפלורינטאית הנושאת את כינויו של אותו מאפיונר 'באגסי'), חלל ענק בבניין האופרה, שאמנם ממוקם על חוף הים הנחשק של תל אביב, אבל רחוק מלהיות אטרקציה.

על העיצוב הופקד ניר פורטל, שכיאה לקונספט ולריספקט למאפיונר עם החזון, עיצב מקום לאס וגאסי לעילא, שכולל מראה דרמטי נובורישי, על גבול הערסי, עם מראות קריסטל בגב הבר, נרות וזרי פרחים מפוזרים בכל פינה, קריסטלים כמים, כסאות שחורים מהודרים עם עיטור זהב, תקרה עשירת אלמנטים ובקיצור עומס רב ודומיננטיות עזה. אם אוהבים את הסגנון הזה נגנבים על המקום, ואם לא - הוא עשוי אפילו לגרוע מהאוכל (שכבר, כבר מגיעים גם אליו).
החשש הכבד הוא שאופי העיצוב עשוי למשוך את סוג הקהל, איך לומר, שלא היה עובר סלקציה במועדונים, וכולי תקווה שאתבדה.

את כובע השף חובש אלרן גולדשטיין, שגם שותף במקום, וגם מקבל הזדמנות פז לממש את ההבטחה שתלו בו כה רבים לפני. והוא עושה את זה בענק.
לחם מחמצת השאור, שנאפה במקום בתנור לבנים (12 ש"ח) ומזכיר את הפוקצ'ה האופנתית, אך עדין יותר, הגיע עם שלושה מיני מזטים (מתוך בחירה של שישה שמתומחרים כל אחד לחוד): צזיקי מיוגורט כבשים סמיך ומשובח (16 ש"ח), דפי זוקיני עם טעם צלייה עשיר וטחינה (16 ש"ח) וסלט פירות ים מעולה (שרימפס, ראשי קלאמרי ומולים), עם כוסברה, אוזו וצנוברים קלויים (24 ש"ח) .

למנות ראשונות (26-65 ש"ח) הלכנו על המלצתה של אלה המלצרית המצטיינת. בעדינות וחן יוצאי דופן היא הנחיתה אותנו על סלט עגבניות עם פרוסות אספרגוס דקיקות, על עלי רוקט ובצלים צלויים עם גבינת סטרנקינו (מזכירה מוצרלה) ופרמז'ן בוויניגרט בלסמי. בצד נח פלפל ירוק קלוי. גולדשטיין מגדיר מחדש את גבולות גזרת הקפרזה, וגם הוא ממש כמו אלה, עושה זאת בחן רב.

מנת טרטר הסלמון ברוטב טוביקו (ביצי שרימפס), ג'ינג'ר ומייפל סויה, שהונחה על שכבת סלט מלפפונים ואבוקדו ושכבת סטיקי רייס זרוע שומשום שחור, לא רק הפיחה חיים בסלמון שנטחן עד דק בכל גן אירועים, אלא גם הציגה יכולות מפעימות בגזרת הואריאציות האוריינטליות של גולדשטיין, שרקח מנה עשירה במרקמים וטעמים, שעושה חשק לחבק אותו.

בעיקריות (49-98 ש"ח) הלכנו על ריזוטו מולים שחורים וסלט קולרבי וצנון (למרות שבתפריט מופיע סלט בישבש, שומר, "אבל זאת כבר לא העונה" - אמרה אלה ומי אני שאתווכח?!) שהיה טעים מאוד, אבל החוויר לעומת מנת כתף העגל. זו הושרתה במרלו ופורט והוגשה עם פירה תפוחי אדמה עתיר חמאה עם תרד, ברוקולי ואפונה סינית מאודים, בשכנות למח עצם. טעמי הבישול הממושך ונימוחות הבשר הוציאו מפי צלילים, שהצליחו להתגבר אפילו על המוזיקה המצוינת (קאברים מפתיעים לשירי אייטיז), שניגנה די ג'י מיקה מעמדתה התלויה ממעל.

בהמתנה לקינוחים אחרי מורכבות כה היסטרית של טעמים הבנתי שלא ממש משנה לי אם אני אוהב את העיצוב או לא, החוויה שגולדשטיין מציע היא גדולה ומורכבת בהרבה מהעיצוב, וביחד הם יוצרים פנינה במדבר, ממש כמו לאס וגאס.

בקינוחים מי שלא לוקח את הפונדנט פונדו הוא קוקו אמיתי. בצלחת עמוקה נח הפונדנט ומסביבו פירות כאוכמניות, פלחי תאנה וענבים, ובעת בציעת הפונדנט בוקע נהר משלושה סוגי שוקולד, מציף את הפירות והופך אותם פונדואים לאללה. איזה סיום מושלם מזה יכול להיות לארוחה?!

בנג'מין סיגל, אלנבי 1, מגדל האופרה, טיילת תל אביב. 5166224 –03. פתוח: א'-ה' 9:00 עד אחרון הלקוחות