מתפשט לאט

כיף להיות תל אביבי במיוחד כשמדובר באוכל. בדרך כלל, כשמדובר בהצלחה קולינרית, היא מתחילה בעיר ומיוצאת מאוחר יותר לעכברי הלוויין. אבל גם במקרה ההפוך, בו פולשות הצלחות מרחבי הארץ לעיר – נעים להיות תל אביבי. צחי בוקשתתר - השף והבעלים של מסעדת Black - Bar 'n' Burger המצליחה והטרנדית, לה שני סניפים ברחובות ובמתחם הסינמה סיטי שצומת גלילות – רק עכשיו מגיעה העירה.

בימים אלא שוקד בוקשתתר על ליטושים אחרונים בסניף התל אביבי הראשון של 'בלק', שייפתח ברחוב הברזל ברמת החייל. עכשיו גם תל אביבים עצלים יוכלו ליהנות מהתמחותו של צחי בבשר, מההמבורגרים המעולים ומסלט עדשים מונבטות שעשה לו כבר שם בקרב שוחרי הבריאות.

תפסנו את בוקשתתר בכדי לבדוק האם אכן מדובר בפלישה אסטרטגית בתנועת מלקחיים אופיינית.

בוקשתתר, כמובן מכחיש: "מה אני, גנרל פרוסי? אנחנו פשוט מחפשים מקומות שעושים לנו את זה, וכשנוצר קליק – אז זהו זה. רחובות הייתה שאיפה ישנה, את הסינמה סיטי אנחנו מכירים מ'הטמפל בר' (שבוקששתר חולש גם עליו. א.ל), ועדיין הופתענו ממספר האנשים שבאים אלינו במיוחד. ברמת החיל הציע לנו מכר את המקום הזה ונדלקנו מיד".

למה אתה מגיע לתל אביב רק עכשיו?
"מטעמי דיאטה ניסיתי להרחיק את 'בלק' מהבית, אבל בסוף הלחצים שברו אותנו... וברצינות, לא מדובר בשיטת 'הופעה ראשונה בקרית שמונה' כמו אצל המוזיקאים. רחובות היה אתר מושך בעיננו מסחרית. שנים חשבתי שזה מקום נהדר למסעדת בשר. הקהל שם מקסים, נאמן ומעורב בהווי המסעדה. ההצלחה ואהדת הקהל שם עודדו אותנו להמשיך. 'בלק' מסתמכת על קהל יציב וקבוע – מה שיצר היסוסים בקשר לתל אביב, אבל אנחנו בטוחים שגם כאן נבנה אהבה עם הלקוחות המקומיים".

האם אפשר לומר שצומחת כאן רשת?
"בלק היא כבר רשת. שלושה מקומות גדולים, זה כבר סיפור אחר לנהלש מבחינה לוגיסטית ושיווקית. אבל חשוב לנו שכל מקום יהיה מסעדה כמו מסעדה, עם עובדים קבועים ואורחים שחוזרים. אנחנו משקיעים המון בעובדים שלנו, מהדרכות ועד ימי כיף – וזוכים באנשים שעושה לנו חיוך לפגוש בעבודה!".

במה יהיה שונה הסניף התל אביבי, אם בכלל?
"הסניף ברחוב הברזל הולך להיות מקום של לילה עם דגש על בילוי מאוחר, בר משוכלל ובכלל מקום רווי עשן ומוזיקה אחרי שעות ארוחת הערב. למה לא? - אין שם שכנים ויש חניון עצום ממול".

בוקשתתר מעדיף לא להתחייב על העתיד. כשאני שואל אותו האם מתוכננים סניפים נוספים בקרוב והאם רשת מקדונלד בסכנה, יוצא הווידוי הנורא: " מקדונלדס?! מה פתאום? אפילו אני מסוגל לתקוע ביג-מק כשיש מצב ואין שווארמה. והמתנות שלהם, סוף!
אנחנו אוהבים לעשות את זה לאט וטוב. בערך שנה בין מקום למקום, כך שלכל סניף נותנים את הנשמה. זה גם בדיוק סוד ההצלחה שלנו".