שלושה לבנים חדשים שוחררו לאחרונה מיקבי בנימינה. כל אחד מהם מייצג סדרת איכות וקטגוריית מחיר אחרת. השורה התחתונה מאכזבת. בנימינה רזרב גוורצטרמינר 2010 מייצג את הסדרה הבכירה של היקב ומורכב מ-100% ענבי גוורצטרמינר מכרם בכפר תבור. הפצצת ארומות וטעמים, מתיקות מוגזמת ומעט מידי אנינות, ביין שאמור להיות בהחלט אנין, הופכים את ה"גוורצט" הזה לאכזבה. כל השוואה בינו לבין מקבילו גוורצטרמינר מסדרת ירדן של יקבי רמת הגולן, מותירה אותו הרחק מאחור. עם תג מחיר של 65 שקלים זה יין שלא שווה להשקיע בו.
בנימינה יוגב בלנד ארומטי 2010, לבן חצי יבש אף הוא, מספק, שוב, אכזבה. סדרת יוגב זוכה בשנים האחרונות להערכה. רבים מיינות הסדרה מצליחים להתמקם היטב בנישת ה- VALUE FOR MONEY. ה"ארומטי" הנוכחי בלנד של 45% פרנץ' קולומבר, 40% גוורצטרמינר ו-15% מוסקט אלכסנדרוני אמור גם הוא לספק "תמורה לכסף" אבל קצת מתקשה. שוב, מתקתקות לא אנינה דיה מקשה עליו להיות הלבן-חצי-יבש הסר היומרות אך החינני שהוא אמור להיות. ההשוואה המתבקשת היא ליינות מהסדרה האיזורית של יקבי כרמל. האף שאין בסדרה ההיא בלנד מקביל, זו קטגוריית האיכות המקבילה. במיטבם, מצליחים כמה מיינות "יוגב" להתמקם במרחב האיכות של יינות ה"איזורית". הנוכחי, ממש לא.
דווקא בנימינה טבע מוסקטו 2010, לבן מתוק שכולו פשטות וצניעות, חביב בעיני ממקביליו. זה יין מבעבע, פרחוני שלא מתיימר למאומה, אבל מצליח להעביר חן ולספק תמורה ראויה ל-38 שקלים. נחמד אפשר ללגום ממנו לצד פירות; יש שיאהבו ללגום ממנו גם לצד מתוקים ופירות יבשים. זה אולי לא המוסקטו הטוב בשוק, אבל בקטגוריה שלו מדובר ביין סביר לגמרי, שמבליט את חסרונותיהם של קודמיו הבכירים יותר.
מחר בביקורת: מסעדת טורטוגה
