לפני קצת למעלה משנה הזדמנו לביסטרו גאיה בבנימינה במקרה. סעדנו שם ללא כל ציפיות והופתענו לטובה. היה סימפטי. רשמנו לעצמנו את בנימינה כנ.צ. המהווה נקודת אור באיזור ריק ממסעדות איכות והחלטנו שנחזור. בזמן שעבר מאז שמענו שגאיה שינתה את פניה. מביסטרו היא הפכה לשרקוטרי שאפשר לאכול בו, לרכוש בשר הביתה וגם לקנות יין וגבינות.
כשהגענו שמחנו לגלות שגם העיצוב השתנה מאד. חלל המסעדה הפך קטן יותר, אבל חם, מסוגנן ומזמין יותר משהיה. את מקום המטבח הסגור תופס עתה בר ומאחוריו עמדת גריל פתוחה לכל, מאחורי ויטרינה נמצאים הבשרים ועל קיר אחר נמצא היצע היינות הגדול של המקום, הניתנים לרכישה הביתה אבל גם לפתיחה במסעדה, במחיר זהה. המבחר נאה ביותר. הרבה מאד יינות value for money, מקומיים ומיובאים, שנבחרו בתבונה ומתומחרים במחיר אולטרה הוגן. מסעדה ישראלית ממוצעת מתמחרת בממוצע יין בכ-200%-220% ממחיר העלות. בגאיה מדובר בהרבה פחות.
חוץ מזה יש גבינות בוטיק למכירה על שולחן קטן, מגזינים של WINE SPECTATOR במבואה שבדרך לשירותים וצילומים אישיים רבי אווירה ממקומות מקסימים באירופה. במילים אחרות: הפור-פליי בגאיה מייצר תחושה של תרבות ואהבת אוכל. פתחנו בקבוק פינו נואר חמדמד ביותר של ויתקין שעלה 79 שקלים בלבד, מחיר חסר תקדים במסעדה, ונראה היה שהנה, תיכף בא גם האוכל הטוב. אילו רק היה האוכל מיישר קו, אפילו סתם מתקרב מלמטה, אל רמת כל מה שמסביב, זה לא היה רע. אבל מכיוון שהארוחה הייתה רחוקה מאד מכל סטנדרט משכנע שהוא, לא נותר אלא לקבוע בצער שהפור-הפליי הסימפטי אינו אלא פסאדה. טובת כוונות אולי, אך חפה משמץ מקצוענות.
תעצרו את הארוחה, אני רוצה ללכת
מנת לביבות כרשה (36 שקלים), למשל, הייתה סתמית לחלוטין. מנת קלמרי עם תרד (34), לעומתה, התגלתה כגרועה ממש, עם מעט מאד קלמרי שטופלו לא טוב ותרד שמנוני מדי ונוטה לחמיצות יתר. הראשונה היחידה אליה לא היו טענות הייתה זו של כיסוני הסלק עם גבינת סנט מור (38) ברוטב שמנת ופרג שנהנתה משמץ איכויות ביסטרו חביבות. הילדים אכלו ארוחת ילדים: שניצל עם צ'יפס (32). השניצלים היו גדולים והצ'יפס אפשריים, אבל היי, מי זה מגיש ארוחת ילדים בלי כדור גלידה ו/או מיץ? לא שמעתם שבלי מיץ ענבים (מהסוג הרע, אלא מה) אין ארוחת ילדים? אפשר בהחלט לתמחר את כל אלה, אבל באמת שאין מצב לדלג עליהם.
עברנו לעיקריות: 300 גרם אנטרקוט (119), מנה קטנה של נקניקיות הבית (65 לשתי נקניקיות) ותרנגולת מעושנת בוויסקי (55). סטייק האנטרקוט היה המנה הסבירה היחידה. זה לא היה הבשר המצוין שאתה אמור לפגוש במסעדת שרקוטרי או אטליז טובות. במילים אחרות, גאיה איננה מאיימת, נכון לכרגע, על לימוזין. 119 בשביל סטייק באיכות שקיבלתי זה אולי קצת הרבה מדי כסף, אבל בכל זאת, מדובר היה בסטייק סביר. הנקניקיות, לעומתו, אכזבו עד מאד. אחת מהן הייתה מבשר עגל עם פרמזן, השניה מבשר לבן עם שום וג'ינג'ר. אף אחת מהן לא "עשתה את זה", בשום מובן. המרקם, התיבול, איכות הבשר - כולם היו בינוניים ומטה. זה היה רחוק מאד ממה שמדמיינים לקבל במקום כזה. נתח עוף שעושן באגרסיביות יתר, עד שטעם העישון התגבר על חלקות טובות אחרות בו, לא שימח אף הוא. מנת הקנלוני תרד-ריקוטה (55), לא הפכה את הצמחונית שבחבורה למאושרת. היא הייתה אולי גרועה פחות מהנקניקיות והעוף, אך רחוקה מלשכנע. חוץ מזה, היה לה טופינג צרוב מדי, שלא לומר חרוך.
זו הייתה הנקודה בה הסכמנו שאפשר לעצור. דגמנו מספיק ראשונות ועיקריות כדי לאבחן את איכויות האוכל כאן. התאפקנו עם המתוק עד שהגענו לסניף גלידה-וניליה הקרוב ביותר לבנימינה זה של רמת השרון.
זו הייתה ארוחה מאכזבת ומבאסת בעליל. לאנשי בנימינה מגיע יותר מזה, וגם לאורחים לרגע. מיקומה של המסעדה ממש מאחורי תחנת הרכבת של בנימינה יכול להפוך אותה לנקודת מפגש מושלמת בין תל אביבים לחיפאים העושים שימוש ברכבת. כדי שזה יקרה, כדאי שיעבדו שם בגאיה. האוכל ללא ספק זקוק לשדרוג.
גאיה, האומן 1 (מאחורי תחנת הרכבת), בנימינה. 04-6181818.