אוקסי-מירון

שני אדומים חדשים של יקב הרי הגליל האיכותי, לרגל החגים: פינו נואר 2008 ומירון 2007. הראשון חביב ובר לגימה אבל לא יוצא דופן; השני, תותח. הרי גליל פינו נואר 2008 הוא כל מה שפינו נואר נטול יומרות צריך להיות. לא פחות, אך גם לא יותר. גופו בינוני, לעתים נדמה שאפילו קצת פחות מזה, וניכרת בו פירותיות נעימה. הוא לא מבטיח המון כשמריחים אותו, אבל גם לא מאכזב. כבן לוויה למנות שאינן מושתתות על בקר או כבש, הוא יכול להיות בהחלט סימפטי. תמחורו - 68 שקלים – מעט גבוה, ובכל זאת, זהו יין אמצע הדרך חביב בהחלט.

לעומתו, מירון 2007 הוא אחד היינות המשמחים שלגמתי לאחרונה. הוא מורכב מ-81% סירה, 10% קברנה סוביניון ו-9% פטיט ורדו המגיעים מהרי הגליל העליון. גופו מלא וצבעו אדום-סגול כהה. הרחה ראשונית מעוררת רושם, שמסתבר כמוצדק גם בלגימה. זה יין עשיר, עמוק ואלגנטי, שמרגישים בו פירות שחורים ואדומים וש-16 חודשי היישון בחביות עץ אלון צרפתי הותירו בו חותם משמעותי. למירון 2007 15% אלכוהול ופוטנציאל התיישנות בן 5-4 שנים בתנאי אחסון נאותים. זה בלנד שגם אם איננו כבד ראש וחשוב בעיני עצמו, חוויית הלגימה ממנו משכנעת ומהנה במיוחד. כל מנת בשר טובה – מסטייקים של אנטרקוט וסינטה ועד תבשיל קדרה טוב – תקבל את נוכחותו בהנאה. ב-99 שקלים מדובר באחת הרכישות היותר טובות שאתם יכולים לעשות. קנו עכשיו ופתחו באחד הימים היותר קרים של החורף, לצד מנת בשר משובחת.