טאפאס בשוק: בלי להחתים דרכון

הגעתי לטורטוגה, טאפאס בר חדש של קבוצת האחים ירזין בשוק המקורה בנמל תל אביב, עם ציפיות נמוכות למדי בתחום הקולינרי. מסעדות שמובילה הקבוצה הזו השביעוני בשנתיים האחרונות לא מעט מרורים. דבר אחד כן היה ברור: האווירה תהיה מהסוג המנצח. כך אכן היה. להבדיל ממקומות אחרים של הקבוצה, שזוכים לעיצוב הנכון תמיד הודות לניסיון המצטבר העצום של הירזינים, בטורטוגה אין בכך צורך. בשלוש מילים: לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.

נכנסים לשוק בצהרי אמצ"ש וכשבחוץ גשום וקר תיכף מרגישים אירופה. משהו באווירה המפונפנת של השוק, שמתכתב בהצלחה – גם אם מהכיוון היאפי, עם שווקי איכרים בחו"ל, עושה את זה. על אף המיקום בנמל, רוב המקומות בטורטוגה דווקא אינם פונים לים. הם מסודרים סביב בר לא גדול בצורת ח', המקיף מטבח פתוח. בנוסף לבר יש כמה שולחנות עגולים לשניים, מקסימום שלושה, הפונים אל דוכני השוק. זה מקום קטן, שבקלות מתמלא במן המולה אורבנית אנינה שכזו, שיש בה מן הקסם.

באשר לאוכל היינו, כאמור, מעט סקפטיים. יש לי כבוד עצום לעשייה של האחים ירזין לאורך השנים ובכל זאת, כבר די הרבה זמן לא הצלחתי לאכול טוב באמת במקום השייך למפעלותיהם. הארוחה הנוכחית לא הייתה נפלאה אולי והיו בה גם מנות טובות קצת פחות. ואף על פי, טורטוגה מספקת את הסחורה ולא רק בתחום האווירה. אכלנו כמה וכמה מנות טאפאס טובות בהחלט ובצירוף אלכוהול של צהריים והאווירה הנכונה, היה כיף.

כשהגענו היה צפוף וצריך היה לחכות כמה דקות בתור. פורמט ההושבה של טורטוגה הוא בעל פוטנציאל ללא מעט ברדק אבל נראה שמסתדרים איתו לגמרי ביעילות. עיון בתפריטים גילה היצע מנות לא גדול מדי אבל מספק בהחלט והיצע אלכוהול שלא יזיק שיורחב. נכון, טורטוגה איננה בר לילי (סוגרים שם ב-20:00); ונכון, לא מגיעים לטאפאסיה בצהרי היום כדי לייבש בר. ועדיין, קאווה בכוס מסוג אחד בלבד וגולדסטאר-הייניקן-אלכסנדר בלבד בתפריט הבירות, זה קצת דליל מדי.

התפריט בטורטוגה מתכתב בבירור עם זה השגור בטאפאס ברים קלאסיים בברצלונה, לא כולל העושר של הבשרים ופירות הים הבלתי נתפס בו פוגשים בבירת קטלוניה. בתוך היצע הפרודוקטים המקומי, המטבח מנווט בתבונה. התחלנו עם פאן טומאט (14 שקלים), בצל ירוק על הפלנצ'ה (16) ושומר צלוי בשמן זית (19). פאן טומאט הוא לחם בעגבניות, שאין דרך להתניע ארוחת טאפאס קטלאנית בלעדיו. הלחמנייה האוורירית הייתה בסדר, העגבניות המגורדות שמעל נספגו לתוכה היטב. הבצל ירוק והשומר זכו לביצוע מוקפד ומדויק. משניהם הוציאה הצריבה איכויות; לא הייתה בהם שמנוניות יתרה ושניהם הגיעו עם תוספי טעם נכונים: רוטב רומסקו ורדרד ונחמד לבצל הירוק; גורגונזולה טובה עם קצת שומשום שחור לשומר.

המשכנו: קלמרי פלנצ'ה עם ויניגרט שום (36) וסלט סבידה ותרד טורקי עם עגבניות, נענע, מיץ לימון ושאטה (32). מנת הקלמרי הייתה שיחוק הארוחה. ארבעה שקיקים שלמים ועוד כמה ראשים, שנותרו עסיסיים דיים, בויניגרט טעים-טעים שמרגיש ברצלונה. טבלנו עוד ועוד את לחם העגבניות ברוטב, שירד נהדר עם הבירה וחייכנו, מבסוטים. סלט הסבידה היה בסדר, אך שמח פחות מהקלמרי. השילוב תרד-עגבניות-נענע-לימון פלפל חריף היה סימפטי אמנם, אבל נתחי הסבידה עצמם היו מעט יבשושיים.

סיבוב אחרון: שעועית וראשי קלמרי עם דיו וזעתר (42) וטרטרבורגר בלחמניה (44). הטרטרבורגר היה אחלה. מנת טרטר קטנה, עשויה היטב, מבשר מוצלח, בלחמנייה קטנה שמנגבים בחרדל. זו מנה מהסוג שעושה את זה, אבל ממש. מנת השעועית בראשי קלמרי לעומתה, הייתה טובה פחות. בשוק הבוקריה של ברצלונה, בקיוסק אוכל קטן ומקסים המכונה Pinoxo (פינוקיו), אכלתי פעם מנה דומה לזו. עסיס הים בה עשה חגיגת טעמים נהדרת, שחסרה כאן, מה שהזכיר שפירות הים כאן אינם אלו של ברצלונה.

קינחנו בעוגת שוקולד נחמדה ובאספרסו לא רע וסיכמנו ארוחה שהותירה תחושה נעימה. נכון, כשעוברים על רשימת המנות אחת לאחת מתגלים פערים מסוימים. אבל נפילות אין, ובסטנדרטים של טאפאס בר ישראלי זה המון. האוכל כולל קצת יותר "בסדר" מ"מצוין" ובכל זאת, בשקלול כל הפרמטרים, טורטוגה היא מקום ראוי. אפשר בהחלט להסתפק בקצת פחות מנות מאיתנו, לנשנש וללגום קצת, כמו בטאפאס בר ברצלונאי אמיתי, שטורטוגה היא הדבר הכי קרוב אליו שמתקיים כאן.

טורטוגה. שוק הנמל המקורה, נמל תל אביב. 03-7162757