פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלצות יין לקראת פסח

      אבי אפרתי ממליץ על 4 יינות אדומים ו-4 לבנים וכשרים לפסח בקטגוריות מחיר שונות שילוו את ארוחת החג שלכם בצורה מושלמת

      הלבנים:

      1. יקבי כרמל, הסדרה האיזורית, גוורצטרמינר גליל עליון 2010

      למה? האיזורית של כרמל היא הסדרה הכי שמחה בתעשייה. הלבנים שלה מצטיינים במיוחד וה"גוורצט" גליל עליון הנוכחי, כמו קודמיו בשנים האחרונות, הוא שיחוק גדול. לא מנסה לגעת בשמיים אבל מענג במיוחד.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: לבן חצי יבש מכרמים בגליל העליון שעשייתו מדגישה את מאפייני הטרואר ממנו הוא מגיע. צבע זהבהב-ירוק, גוף בינוני וארומטיות רבת עוצמה.

      הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי, כבד קצוץ בארוחות החג.

      כמה: 58 שקלים.

      בשלוש מילים: הכי אביב שיש.

      2. טפרברג, טרה, גוורצטרמינר 2010

      למה? כן, גוורצטרמינר נוסף ברשימה. אין כמו הזן הנהדר הזה, שמקורו במרכז אירופה, לקדם את המעבר מחודשי הקור אל השמש האביבית. כיף לראות את ההתקדמות השיטתית של יקב טפרברג (פעם "יקבי אפרת") ולשתות את ה"גוורצט" המוצלח שלהם השנה.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: 100% ענבי גוורצטרמינר מכרם בהרי השומרון. גוף בינוני הנוטה למלא, צבע הנוטה לירקרק, ארומה של פירות טרופיים, חמיצות נעימה ואיזון נאה.

      הכי מתאים ל: כל מנה מתובלת, ים תיכונית כאוריינטלית.

      כמה: 60 שקלים.

      בשש מילים: תתחילו להתרגל לשתות לבן חצי יבש.

      3.תבור אדמה, גיר, סוביניון בלאן 2010.

      למה? הסוביניון הזה מתבלט לא רק בין הלבנים הכשרים לפסח. כל רשימת לבנים יבשים מקומיים בולטים שלא כוללת אותו, לוקה בעליל בחסר. זה יין ליל הסדר לכל המשפחה במובן הטוב. הוא יספק סועדים מנוסים אבל לא ירתיע גם את סבתא.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: 100% ענבי סוביניון בלאן, שגדלו על אדמת גיר בכרם בכפר תבור. גוף בינוני, איזון טוב, פירותיות מאופקת יחסית, אלגנטי במידה הנכונה.

      הכי מתאים ל: פרק הדגים (כולל הגפילטע) בארוחת החג וכל ראשונה שאינה בשרית.

      כמה? 65 שקלים (שניים ב-120).

      בארבע מילים: קלאסיקה מקומית מוצדקת בהתהוות.

      4. רמת הגולן, ירדן ויונייה 2008.

      למה: כי זה הלבן הכשר לפסח הכי אלגנטי וייחודי בשטח. טייק אוף מרענן עד מאד על שגרת השרדונה והסוביניון הטיפוסית לתעשייה. כי מדובר ביין מרשים באמת.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: 100% ענבי ויונייה מכרמי מרום הגולן ואודם ברמה"ג, שתססו בחביות עץ אלון ונירוסטה. גוף בינוני נוטה למלא, פירותיות ודבשיות ניכרות.

      הכי מתאים ל: דגים, ארוחות חלביות, גבינות, פטה כבד אווז ועוף.

      כמה? 68 שקלים.

      בחמש (ועוד שלוש עשרה) מילים: דרום עמק הרון זה כאן (ומסתבר שאפשר לסגור רשימת המלצות לבנים לחג גם בלי אף מילה על שרדונה).

      האדומים:

      1. רקנאטי קברנה סוביניון 2010

      למה? כי שצברג ולוינסון, הייננים שקיבלו את המושכות ברקנאטי, עושים זאת שוב. כי יחסית למחיר שלו מספק היין הזה תמורה יוצאת מן הכלל.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: גוף בינוני נוטה למלא, נוכחות לפירות שחורים ומיני תבלינים, מורכבות ועושר מפתיעים בהתחשב בצניעות היומרות והמחיר.

      כמה? 59 שקלים.

      הכי מתאים ל: נתחי סינטה דקים צרובים קלות, מנות מבשר עגל.

      בשלוש מילים: Value for money.

      2. אדיר, קברנה סוביניון כרם בן זמרה, 2009

      למה? כי כמו קודמו בפסקה ממעל, גם היין הזה מספק המון יחסית למחירו, רק בקפיצת מדרגה אחת כלפי מעלה. מחירו ממקם אותו בקטגוריית מחירי הביניים; איכותו הרבה מעבר.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: 100% ענבי קברנה סוביניון מכרם בן זמרה. צבע אדום סגול. גוף מלא. פירות אדומים ושחורים, תבלינים. האף נראה בוטה ומתפרץ לרגע, אבל על החיך מתגלה יין מאוזן ובנוי היטב.

      כמה? 90 שקלים.

      הכי מתאים ל: יחזיק את כל מנות הבשר בארוחת החג ויתאים לא פחות לפרקים היותר אנינים במנגל שלמחרת הסדר.

      בארבע מילים: אחלה יין מאחלה יקב.

      3. רמת הגולן מרלו כרם קלע 2006

      למה? כן, זה היין השני של יקבי רמה"ג ברשימה. לא, זו לא פרוטקציה. מגיע להם. יין סינגל ויניארד מוצלח במיוחד, ליגה אחת לפחות מעל יינות המרלו המקומיים, כולל מרלו ירדן של רמת הגולן.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: יין מכרם קלע ברמה, שעד היום טרם הכזיב. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, שני שליש מהן חדשות. גוף מלא. להבדיל ממספיק יינות מרלו מקומיים, מלא בייחוד ואופי.

      הכי מתאים ל: מנות בשר איכותיות אף אם לא נורא כבדות. צלעות טלה ונתחי בקר צלויים למשל.

      כמה? 139 שקלים.

      בשש (ועוד ארבע) מילים: פניה המוצלחים (גם אם לא הרפתקנייים) של תעשיית היין המקומית.

      4. המערה 2007

      למה? שנים משקיעים אנשי המערה, שלוחת הבוטיק של יקבי בנימינה, ביין הזה ולא תמיד מצליח להם. הפעם כן. זה לא יין שמכוון לליגה של הגדולים ממש (המתומחרים ב-300 שקלים וצפונה) אבל בקטגוריית המחיר שלו, מספק המערה 2007 את כל מה שצריך.

      אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: בלנד הקורץ ליינות בורדו של 65% קברנה סוביניון, 33% מרלו ו-2% פטי ורדו. כל זן התיישן בנפרד 24 חודשים בטרם הביקבוק (ב-2010) והיין כולו התיישן שישה חודשים נוספים בבקבוק בטרם שוחרר לחנויות. עשיר, מורכב, מאוזן ואיכותי.

      הכי מתאים ל: סטייקים מנתחי פרימיום, תבשילי קדרה עשירים.

      כמה? 198 שקלים.

      בשלוש עשרה מילים: שתו עכשיו. בקיץ שאוטוטו נופל עלינו כבר אי אפשר יהיה ללגום אדומים כבדים כאלה.