יצחק אופה בורקסים כבר 15 שנה ומגלגל אותם אל תוך הפה הלוהט של העוברים והשבים מתוך עגלה. בכל בוקר הוא אוסף את המשולשים והמלבנים אחרי שאפה אותם במאפייה קרובה בשכונת התקווה בתל אביב, ומניח אותם מסודרים בצפיפות בקומות בתוך העגלה הקטנה.
חיוך קפוץ יש ליצחק, ושתיקה רועמת. חלק מתושבי השכונה כבר קוראים לו יצחק בגאון מתוך הכרות אישית ומטעמי כבוד בסיסי, והוא רק משיב בשקט עם חיוך צמוד שפתיים.
עגלת הבורקסים עוצרת בכל בוקר באותה הפינה של מפרץ האוטובוס ברחוב אצ"ל מול פינת רחוב חנוך, עד שהפכה להיות חלק מהנוף של הבוקר והיא כוכבת למי שחייב לעבור דרך שכונת התקווה. המיקום, בצמוד למפרץ, מאפשר לנהגים לעצור לרגע ולהתענג.
השעה שמונה וקצת, כי אף פעם אין שעה מדויקת. העגלה מגיעה ואז יצחק מזיז את החלק העליון ומתניע עם הנפנף את הגחלים. זוהי שיטה טרום אנאלוגית שלאט נכחדת באזורנו לטובת הפלטות החשמליות חסרות הנשמה. לכן כל מי שעובר, דופק הסנפת גחלים בריח בורקס וממשיך. אבל אם תבואו מוקדם מידי, הבורקס עדיין לא יספיק להתחמם ואז הביצה החתוכה שנתחבת בין דפי הבורקס תחמם את התוכן הטעים. עדיף לחכות, כי לפעמים חייבים לאכול משהו משובח וכל כך בסיסי. חכו רגע והבורקסים יקבלו את החום העדין שרק גחלים יכולים לתת.
בלי התחכמויות, מוציא יצחק בורקס במתכון ביתי ובשלושה טעמים: גבינה, תרד ותפוחי אדמה (ובמחיר מצחיק של 10 שקלים). בביס אחד ישנן הרבה שכבות של בצק עלים ובפנים המילוי - מעדן דרכים מושלם. לסיום, עומדת בצד צידנית עם שוקו בשקית (עוד 3 שקלים) וזה כבר ממש קלאסיקה.
כדאי לבוא מוקדם, הבורקס זול במחיר מצחיק, ותושבי השכונה מכירים את העגלה כפיתרון מדהים לרעב של בוקר. למעוניינים מציע יצחק להעביר את הבורקס עד לאוטו.
בורקס העגלה של יצחק. רחוב אצ"ל מול פינת רחוב חנוך, שכונת התקווה, תל אביב. כשר למהדרין, בד"צ
א'-ו' 08:00-עד שנגמר
