אוכלים סרטים

סרטי אוכל מגרים במיוחד הם כאלה שחוגגים את הצבעים, הריחות וההנאה שבבישול והגשה של מזונות גורמה. מוגשת רשימה של חמישה סרטים נבחרים שייפתחו את התיאבון לקראת הארוחה המפסקת או לחילופין למי שבוחר לא לצום ויילחצו על כל בלוטות הטעם.

עכברושים ואוכל מעולם לא הלכו טוב ביחד עד שהגיע הסרט ושינה את מהלך העניינים. רמי העכברוש הצרפתי בורך בחושים יוצאי דופן של ריח וטעם. הייצור אנין הטעם חולם לשמש כשף במסעדה עילית והגורל מביאו להגשמת החלום כשהוא מוצא את עצמו מגיע לרחובות הבירה הקולינרית פריז.
למרות השילוב התברואתי הנפוץ בין עכברושים ומזון, לצד העובדה שמדובר בסרט מצויר, הסרט הסוחף והמהנה הזה לא מפסיק לגרות את בלוטות הטעם.

שיאים קולינריים: סצנה בה אנטון אגו, מבקר האוכל היהיר, שמייצג את כל הפלצנות בעולם הקולינריה יושב ואוכל את הרטטוי שהכין רמי בעזרת חבריו העכברושים. המנה בין רגע מעבירה את אגו למחוזות רחוקים ומצליחה להוציא ממנו פרץ רגשות מזן חדש לחלוטין.

מוטו: אמן בישול גדול יכול להגיע מכל מקום.

סרט מתוק מתוק המספר על אהבה, שוקולד ומה שביניהם. במרכזו, אישה מסתורית בשם ויאן שמגיעה יום אחד עם בתה אנוק לעיירה שמרנית בצרפת. היא פותחת חנות שוקולד מלאה בכל טוב, שמאירה את חייהם האפורים של תושבי המקום באור חדש לחלוטין. כיוון שויאן מצליחה לסדוק את חומת השמרנות היא מביאה על עצמה גם אויב, איש אצולה פוריטני שרואה בה ובשוקולד כמי שעתידים להרוס את העיירה ולהביאה להידרדרות מוסרית.

שיאים קולינריים: סצנת פתיחת החנות שכמו מכניס אור חדש לעיירה המנומנמת והאפורה ומהווה חגיגה לעיניים. הנוזל הגולמי הסמיך והעשיר בתהליכי ההכנה שעושה חשק עז לפשוט על המזווה, פסלוני שוקולד שונים, פרלינים בצורות שונות ובעטיפות צבעוניות. תאווה לעיניים.

מוטו: שוקולד מחייה נפשות.

הסרט עוסק בקונפליקט שבין הפוריטניות הדתית להנאות החיים. האסכולה הרואה באוכל כמזין את הגוף בלבד שולטת בקרב תושבי כפר קטן בדנמרק במאה ה-19. הם מנהלים את חייהם בצורה סגפנית להחריד. לכפר מגיעה באבט, שפית מהוללת מפריז שנמלטה ממלחמת האזרחים בארצה. במרכז הסרט עומדות ההכנות לסעודה מיוחדת שופעת כל טוב בניצוחה של באבט ואשר אליה מוזמן קהל המאמינים. בסעודה המפתה משתמשת השפית בחומרי גלם חדשים לתושבי הכפר מה שלצד ביקורו של זר בכפר, רק מסבך את העניינים.

שיאים קולינריים: הסעודה, הכוללת מרק צבים, סלט עולש, בליני דמידוף, גבינות קשות, שלו עם סרקופג בליווי פואה גרה, ועוגת בבקה עם פירות מסוכרים לצד שפע שמפניה ויין. סעודה אחרונה מספקת לכל הדעות, שהתפריט מנקר העיניים השלה הוא הסיבה לכך שצופים רבים מוצאים עצמם אחריו מותקפים בחשק עז לגורמה צרפתי.

מוטו: נהנתנות היא לא מילה גסה.

סרט עצמאי מבריק המגולל את השתלשלות העניינים של ערב אחד ארוך ועתיר מאורעות במסעדה ברובע טרייבקה הניו יורקי. המסעדה שבעברה הייתה קטנה ומשפחתית הפכה לאחד המקומות הלוהטים להיות בו ומכאן לחץ הלקוחות הוא גדול. במקביל שני אנשי מאפייה סועדים במקום וקשורים לסגן השף שהסתבך בהימורים. עוד בתפריט: פרשת רצח, חיפוש אחר דייטים, שוטרים, סיפוריהן של המלצריות והמארחת הנאה, אביו של שף המסעדה שנמצא במקום, וביקור פתע של מבקרת אוכל חשובה.

שיאים קולינריים: הרגע שאותו בהחלט לא כדאי לראות רעבים הוא כאשר במטבח שממילא כולו כמרקחה בערב ההוא נדרשים להוציא את המנה למבקרת המסעדות המהוללת. תהליכי ההכנה וההגשה של מנת הלובסטר המוקפדת עם הפסטה, יוצרים כמה דקות בהם הריר לא מפסיק לנזול.

מוטו: כשקורטוב מאפייה וקמצוץ בישול עילי נפגשים בסיר אחד.

סרט אינדי משנות ה-90 שמעלה את השאלה החשובה: האם צריך להתפשר בתחום הקולינרי כדי לקלוע לטעם ההמונים. זהו סיפורם של שני אחים שהיגרו מאיטליה לעיירה קטנה בניו ג'רזי בשנות ה-50 ומימשו את חלומם: מסעדה איטלקית בארצות הברית. האח פרימו (מנה ראשונה באיטלקית) הוא השף המבריק שמייצג איכות ללא פשרות וחוסר רצון בולט להתפשר ולו במעט על המנות והמתכונים האיטלקיים המסורתיים. אחיו סקונדו (מנה עיקרית באיטלקית) שאחראי על הצד הניהולי והשקול יותר מתעקש להתגמש ולנסות לקלוע לטעם האמריקאי ולעבור למטבח איטלקי-אמריקאי.

שיאים קולינריים: כשפשיטת הרגל קרבה ובאה מנסים השניים את מזלם בערב אחרון אליו מוזמנים שלל סלבס, כדי לנסות ולהציל את המסעדה. פרימו משקיע את כל כולו בהכנת הארוחה שמנת הדגל שלה היא הטימפנו, מאפה פסטה סיציליאני במתכון סודי הממולא בכל טוב.

מוטו: זה האיכות ולא הכמות.