תות שדה טרי מכוסה קצפת או שוקולד, הקרב אל שפתיים אוהבות, הוא מצג אירוטי ידוע בתרבות המערב, אבל למרבה ההפתעה התותים החלו את דרכם הסמליית דווקא כדוגמה לרוך, צניעות ומתיקות, ופחות כסמל מין כך הם מתוארים בסיפורי אגדות של עמים רבים, ובשירים וציורים המיועדים בעיקר לרכים בשנים. התותים כמסמלי צניעות (הנובעת מצמיחת התות חבוי מתחת לעלה ו"חפוי ראש"), כמו גם רוחניות שסיגלו הנוצרים לתותי השדה, ניתן למצוא גם בציורים היסטורים בעלי אופי דתי, בהם פעמים רבות הוקפה הבתולה בציורי תותים. בימי הביניים אף סימלו התותים אות לשלום ולשגשוג ולכן הוגשו למאכל באירועים ממלכתיים.
לכן חדירתו של התות לעולם המיטות של המבוגרים, מהווה תפנית עלילתית מרשימה בהפיכתו מסמל הצניעות לסמל תאוות המין. על פי התיעוד הקיים, היו אלה הצרפתים שהפכו את התותים לסמל מיני. צורת הלב, הצבע האדום העז והטעם המתוק המשכר, הפכו במסורת הצרפתית את תות השדה לסמל מיני חזק, וסמל אהבה עוצמתי. עד היום נהוג להגיש לזוג טרי שנישא, מרק אדום של תות כמעורר חשק מיני ולפי אמונה טפלה, גבר ואישה שיחלקו תות שדה, יחלקו גם את אהבתם למשך שארית חייהם.
הצרפתים גם הצמיחו מתוכם את מאדאם טאלין (Theresa Cabarrus 1773-1835) נסיכת Chimay, נהגו לספר עליה שהייתה רוחצת את גופה באמבטיות מיץ תות שדה מאחר וייחסה להם תכונות רפואיות והענקת רוך לעור גופה. ההשערה היא שעבור כל אמבטיה כזו השתמשו בכ-9 ק"ג תותים.
לפי אנקדוטת תותים נוספת מהעולם הצרפתי, השף Marie antoine careme מי שנחשב מייסד המטבח הצרפתי ומי שנאמר עליו כי הוא "שף של מלכים ומלכם של השפים", אף המציא מנה מפורסמת של תותים ספוגים בליקר תפוזים ומכוסים בשמנת מוקצפת. מנה זו קרויה "תותים רומנוף" על שם ולכבוד הצאר ניקולאי הראשון משושלת רומנוף, אצלו עבד Careme מספר שנים.
בבריטניה, לעומת זאת, כדי לנהל כראוי רומנים בתקופה הוויקטוריאנית של המאה ה-19, פותחה שפת הפרחים הויקטוריאנית (Floriography), שאפשרה בין היתר הבעת רגשות והעברת מסרים באמצעות פרחים או פירות. כך תותי שדה שצורפו לסידורי פרחים אלו נודעו כסמל לשלמות והמתיקות שבחיים ובאופיו של האדם אליו נשלח הזר.
אך תותים וענייני הלב שלובים זה בזה אף בתקופות קדומות יותר. בסיפורי המיתולוגיה היוונית והנורדית (סקנדינבית) נקשר תות השדה לאלות עוצמתיות מאוד. במיתולוגיה היוונית הפך תות השדה לסמלה של אפרודיטה הידועה לכל כאלת האהבה והיופי. מספרים כי כשמאהבה של אפרודיטה, אדוניס, מת, בכתה עליו אפרודיטה בלהט אדיר עד שדמעותיה צנחו על הקרקע בצורת לבבות אדומים קטנים דמויי תות שדה.
במהלך המאה ה-20 עולם הפרסום, הצמיד את התותים בהזדמנויות רבות ללשון נשית וחושנית ועשה בהם שימוש שרימז על מיניות מתפרצת, בעודם נוחתים לתוך נוזל לבן. בעקבות הפרסומאים, תותים מצאו מקום של כבוד במאמרי סקסולוגים כמעוררי תאווה, שפים מרבים להציג מנות קינוח עם תותים בארוחות רומנטיות ובעיקר בחג האהבה.
מתכונים רבים נוספים נכתבו במהלך השנים, בכולם גישה ספק רומנטית ספק מינית (למשל strawberries coeur a la crème מנה בצורת לב לבן מוקפת תותים), אבל ביטויים הפומבי של קונדיטור ענר צלאל מדלאל גורס כי בקונדיטוריות הישראליות תותים נתפסים פחות כסמל למין ויותר כאלמנט נוסטלגי מקומי. מתברר שישראלים אוהבים לאכול את תות השדה כפרי טרי יותר מכל פרי אחר בעונה הזו ומרגישים עימו נוחות מסוימת, אולי אף בשל האיזון שבין חמיצות ומתיקות הפרי.
ענר מציין עובדה מעניינת הנוגעת לתפיסת תותי השדה בעיני ישראלים. הוא טוען שבניסיון להציג את אותם הקינוחים, פעם בלווי תותים ופעם בלווי פירות יער, הקינוח המעוטר תותים יועדף באופן ברור.
גם שף-קונדיטור מרק שולמן מטאטי מוצא לתותים מקום של כבוד. מחד צבעו האדום של התות, הצורה והגודל, מאפשרים ליצור משחקי צבעים וטקסטורות שונות כך שהקינוח יראה סקסי ומושך. היותו של התות פרי חורפי מאפשר לעטוף אותו במרקמי וצבעי "שלג" על ידי שימוש במרנגים וקצפת.
שולמן גם כן נמשך למטבח של סבתו בנוסטלגיה הכוללת חום וריחות ריבת תות-שדה ופרחי ורדים. מסתבר שתה חם, גשם, פרוסת לחם וריבת תות הם שילוב מנצח.
מתכון קל ורומנטי עם תותים