באר שבע העתיקה היא בעיני אחד המקומות הכי יפים בארץ שכמעט לא עבר כל שינוי של קידמה. האזור הכי פחות מוזנח של בירת המדבר הוא גם מעורר בלבול ומשופע ברחובות שתוכננו שתי וערב. למרות הסדר שאמור להיות בהם, נדמה כי רק לבאר שבעים ותיקים יש ג'י פי אס עדכני וכי כל השאר נעים סביב עצמם בניסיון למצוא את המקום הרלוונטי להם. מה שבטוח הוא שאף אחד בבאר שבע לא מפספס את אומי בעיר העתיקה, שקיים כבר ארבעים שנה ליד הפינה, מאז 1979.
אין אחד שאני מכיר ששירת בכיוון דרום ארצנו ולא נעצר לאכול אצל אומי, גם במקרה של חוסר רעב. במקרה שלי זה בדיוק מתאים, כי אני תמיד רעב, ולמה לא למלא חלק של היום עם בורקס מעולה.
למקום של אומי יש מראה פשוט ועירוני, כזה שתפור לתוך הבסיס הבאר שבעי. בזמן שכל מסעדה בבירת הנגב מעוצבת כמו סלון כלות עם אלמנטים של צבע שחור, המקום של אומי סגפני בסגנון שנות השמונים המשעממות. "האמת, מה זה משנה? בסך הכל אני מוכר בורקס ומאפים", כך ענה לי אומי.
לצד אומי ישנה חוליה לא פחות חשובה והיא קלמן, אחיו הגדול של אומי שנמצא לרוב בחלקה האחורי של הקונדיטוריה ויוצא לעיתים רחוקות שהצטרף אל המאפייה של ההורים רוזה ויצחק ב-1985. עד אז המאפייה דישדשה במקום, וקלמן הבין לפני כולם את הדרישה הבסיסית של חיילים לאוכל רחוב מהיר, והסיק שאם לעשות בורקס, אז לעשות אותו כמה שיותר טוב ופשוט ובמהירות.
אצל אומי יש את הגרסאות הקבועות בחוק כמו מילוי גבינה, תפוח אדמה או תרד. אני הלכתי על גרסת הגבינה המשולשת שנחשבת הפופולרית ביותר. הבורקס מלא גבינה נימוחה בדיוק במליחות שאינה מטרידה, ובתוספת ביצה, כל זאת תמורת 10 שקלים.
שימו לב שבימי שישי, יש כאן תורים עם ביקוש שגומר את כל המדפים, המלאים רוגלך חמימים או מילפה (מלשון מילפיי), שזה קרמשניט בבאר- שבעית. זה נגמר במהירות הבזק על הבוקר, ולאור הביקוש אי אפשר להזמין מראש, וכל הקודם מתענג.
קונדיטוריית אומי הפיקוד. רחוב פלמ''ח 107, באר שבע.
08-6276365. כשר בד''צ חרדים.
שעות הפתיחה: א'-ו' 06:00-15:00
לכל המדורים של אוכל רחוב
