מיט אנד וויין היא מסעדת סטייקים כשרה באיזור התעשייה של הרצליה פיתוח, שלוחה מקומית של רשת בינלאומית הנושאת את אותו שם. סטייק האוס כשר נתפס לאורך השנים כאן כסוג של אוקסימורון, או לכל הפחות משימה בלתי אפשרית. מיט אנד וויין הגיעו כדי להפריך את אותה מציאות, בבחינת 'גם לשומרי כשרות מגיעה מסעדת בשרים טובה באמת, לא בכאילו'. בהחלט. אוגוסט, זמן החופש הגדול והתיירים שומרי הכשרות מחו"ל, נראה לנו כמו הזמן הראוי לקפוץ למיט אנד וויין כדי לתהות קצת על קנקנה. האמנם סטייק האוס כשר ברמה גבוהה? הרי גם סטייק האוס לא כשר ברמה גבוהה לא-מי-יודע-כמה קל לאתר כאן...
הגענו למיט אנד וויין בערב רגיל של אמצע השבוע ומצאנו את המסעדה הענקית הומה אדם. בחוץ, בשלל חללי הפנים, בחדרים הפרטיים; ים גדול ורב של סועדים, למעלה ממחציתם חובשי כיפות, רבים מהם דוברי אנגלית וצרפתית, אפשר להניח שחלקם תיירים. התפעלנו מההמולה העצומה במקום, שכאילו חי ובועט קצת מתחת לרדאר. התפריט הוא של סטייק האוס לכל דבר ועניין והאוריינטציה שלו, כלומר דרך הטיפול בבשר, כך הסבירה המלצרית, דרום אפריקאית. התחשק לנו, מאד, קצת בשר טוב לנעוץ בו שיניים, עם קצת דם טוב, שמוצאו בבשר ראוי, מיושן כהלכה, להתענג עליהם. הצליח לנו? לא ממש. מיט אנד וויין התגלתה כמסעדה עם בשר בינוני ומטה עד סביר, כשכל השאר בה ירוד עד מאד.
טרטר טונה אדומה (43 שקלים) וסביצ'ה סלמון (41) היו מנות הפתיחה. כשהגיעו המנות הבנתי פתאום שהמלצרית פיקששה. שתי המנות היו דומות. אמנם זו טרטר וזו סביצ'ה; זו מתובלת עם מעט חריפות וזו פחות; זו מעט כבושה וזו 'מטורטרת', קרי כמעט טרייה. ובכל זאת: לשתיהן הייתה פרזנטציה זהה - בשתיהן הערימו במטבח קוביות דג לתוך 'רינג' ומיקמו במרכז הצלחת. הסביצ'ה הביכה. ללא כל אותם החומרים החמצמצים-פירותיים-תיבוליים-עשביים שהופכים מנת סביצ'ה לעונג קייצי צרוף. כנ"ל הטרטר. אה, והיה להם מכנה משותף נוסף: איכות חומרי הגלם. שני סוגי הדג היו מבאסים. הטונה ביאסה במקצת. הסלמון ביאס המון.
תאמרו: 'אנחנו בסטייק האוס, מה אתה מזמין דגים ועוד מתלונן?', אענה: גם בסטייק האוס צריך להתייחס בכבוד למנות פתיחה. בוודאי שאין מקום בשום מסעדה, סטייק האוס או לא סטייק האוס, לסביצ'ה וטרטר ירודים כאלו.
יאללה, הבשר, שכל כך חיכינו לו. 300 גרם סינטה (102) ו-400 אנטריקוט אנגוס (150). הסינטה, נתח מלא אופי כשהוא במיטבו, הייתה סתמית לגמרי. על סינטה כהלכתה צריך לעמול בלעיסה והיא, מצידה, משחררת אל החיך את חדוות טעמי הבשר, מלוא האופי והעומק. הסינטה שלנו עברה ליד החיך ולא הותירה בו דבר, לטוב או לרע. היא הייתה בינונית, מאד, ונטולת אופי, ממש. האנגוס היה טוב יותר, בהחלט יותר מבינוני, אבל לא הרבה יותר. בטווח הנע מבינוני, דרך בינוני פלוס, אל בסדר ובסדר גמור, בואך טוב וטוב מאד, הייתי ממקם את האנגוס הזה במתחמי ה'בסדר'. לא רע אולי, אפשרי; אבל גם בטח לא יוצא דופן וראוי לדברי שירה והלל. בערך כמו רמת הבסיס ביותר מידי מסעדות בשרים נחשבות בעיני עצמן כאן.
קינוחים במסעדה בשרית כשרה הם לא עסק פשוט. עם כל הכבוד למטבח הכשר, להרים מתוקים קרמיים, חמאתיים ושוקולדים עם תחליפים צמחיים, זה לא עסק פשוט. בכל זאת, כבר אכלתי קינוח או שניים טובים, מבית היוצר של נעם דקרס, בליליות. הזמנו קראמבל תפוחים עם גלידת וניל (39) שהיה עגום מאד. התפוחים המקורמלים עברו בקושי, פירורי הקראמבל הזכירו קרוטונים תעשייתיים ואת טעם הגלידה והאסוציאציות שהיא עוררה עדיף לא לתאר.
מיט אנד וויין מתומחרת כמו כל מסעדות הבשרים הנחשבות. התמורה שהיא מספקת ראויה פחות מרובן. אם להביא בחשבון את שנאמר בפתיחת רשימה זו, על אודות רמת הבסיס המצערת במילא של מסעדות הבשרים כאן, אפשר להבין כמה שווה באמת מיט אנד וויין. במילה אחת: מעט.
מיט אנד ווין. רחוב שנקר 16, הרצליה פיתוח. 09-9567006. כשר
חשבון