פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוכל רחוב: פלאפל השף המנצח

      המונית של קובי רובין מוצאת את מזנון הדרכים הטוב ביותר בת"א, בבוטקה קטנטן. מדור המונה מתענג על מנה משביעה של סביח בבאגט טרי שנאפה במקום, והרבה כבוד ללקוחות ותיקים

      פלאפל השף המנצח (קובי רובין)
      סביח בבאגט (צילומים: קובי רובין)

      קשה להסביר לבעלי מזנונים כושלים בתל אביב במיוחד, למה הם נכשלים. אולי כי זה גם קשור ליכולת הקשבה מאוד מוגבלת, הנובעת מעומס טיגון וחום. שמתי לב שיותר מידי חבר'ה מחליטים שהם יפוצצו את העיר באיזשהוא מאכל המוגש בין פרוסות לחם, או איזו מנה כאילו אותנטית עם טוויסט מוזר, כשהם מנסים לקחת עבורם את המחיר המקסימלי, שנקבע על ידי רואה החשבון, כבסיס לרווחים שיאפשרו לחיות מעבר ליכולת. על להתפרנס הם לא שמעו.

      יותר מזה, על לקוח חוזר כמוני הם לא חשבו. לקוח חוזר - אותו מושג שאף מכללה לכלכלה לא מלמדת - הוא שיגרום לעסק שלהם לשרוד, בזכות שביעות רצון גבוהה. במקרה של אוכל על סוגיו ומחיריו השונים, לגרום ללקוח לחזור שוב ושוב, הוא הדבר הכי קשה בעסק. אני יודע שלרבים הרעיון הזה להיות נחמד ללקוח ולדאוג לו כל הזמן (שגם את זה לא מלמדים בשום מקום), נשמע מוזר וסוטה, אבל זה עוד קריטריון שיחזיר את הלקוחות לאכול בדוכן ולא באחר.

      פלאפל השף המנצח, או כמו שאני קורא לו 'המקום של שמואל', נמצא בטבורה של תל אביב, ממוקם במה שהיה פעם חנייה בבית פרטי, בסוג של משהו שאפשר לקרוא לו בוטקה קטנטן. מדהים לראות כמה אוכל יוצא מהמקום הקטנטן הזה, שעד לפני שלוש שנים היה בבעלות לא מוצלחת של מישהו שלא הבין את הפוטנציאל במיקום וגם לא הצליח לגרום ללקוחות לחזור (שימו לב שאני חוזר על הרעיון ההזוי הזה שוב. אולי אלו שאמורים להבין במספרים יבינו).

      תחילת הסיפור באביו של שמואל, פינחס, שף במקצועו שזיהה את הפוטנציאל בבנו הצעיר ושלח אותו ללמוד בתדמור. כמוהו, למד שמואל להקשיב לאביו המנוסה והפך את פלאפל השף המנצח, למזנון הדרכים הטוב ביותר באזור, עם קהל לקוחות עצום שמגיע מכל מרחק הליכה אפשרי ומעבר לו.

      לא להאמין מה הולך במקום בשעות הצהריים, ויש רגעים מסוימים שבהם אי אפשר להכניס סיכה לתוך החלל הקטן, שמייצר תחושה של כמעט פיספוס באויר, כמו פחד שכל מה שיש בפנים יגמר ולא ישאר מה לאכול. כי בסופו של דבר, אין משהו טוב לאכול באזור - או שכולם עושקים בתחפושת או שמחליטים בשבילך כמה תשאר רעב בסוף הארוחה, אני מקווה שאת הרמז העבה הם יבינו.

      אצל שמואל לא תצאו רעבים בסוף. אין סיכוי. שמואל רואה מחובתו להאכיל את כולם כמו שצריך, ואל המקום נוהרים אזרחים וחיילים, צעירים וזקנים, אנשי עסקים מעונבים קלות שכבר נכוו לרעה במקומות היותר קרובים למשרדים, ואפילו אימהות ששלחו את הילדים להשביע את הרעב בצהריים, והכל במחירים ראויים ביותר.

      הבוטקה עצמו מעוצב בצפיפות נדרשת והגיונית, לא להאמין ששמואל הצליח לדאוג לכך שיהיה אפילו מזנון סלטים חופשי ושופע כל טוב אפשרי, עם סלט כרוב, פיסות פיתה מטוגנת, שני סוגי חריף ידועים, זיתים וסלט ירקות מוחמץ צהוב.

      הפלאפל במקום הוא מהסוג הצהוב שמתובל מאוד חזק, אפילו קצת מלוח לטעמי, אבל עדיין נותן תמורה נהדרת, 14 שקלים לאזרח מן השורה, 10 שקלים בלבד לחיילים. אם תרצו את הצ'יפס השמנמן מעבר למה שקיבלתם בפיתה, יש תוספת מחיר סימלית. שימו לב, הצ'יפס ממכר - על אחריותכם. יש לשלם תוספת של ארבעה שקלים. ואני אומר מעכשיו, אתם תרצו.

      חביתת הירק במקום, כמו של אמא בבית, פשוטה בלי תיבול יתר, בלי טיגון יתר. אני אוהב אותה ככה מילדות, טעימה בפשטותה. בתוך פיתה עם עמבה וחריף, ממש זכרון ילדות. 15שקלים בפיתה.

      אני אוכל במקום, סביח בבאגט טרי שנאפה במקום, עם שכבה של חציל מטוגן וחריף, ביצה בפרוסות ושיח של פטרוזיליה מלמעלה. את הצ'יפס אני לוקח בצד ומסיים ועומד על 16 שקלים לבאגט עם תוספת של 4 שקלים לצ'יפס. את הסלטים אני מוסיף מפינת הסלטים החופשית, מרגע זה אתם פראיירים שעוד לא הייתם במקום של שמואל, שווה לעמוד בתור.

      פלאפל השף המנצח. רחוב משה דיין 129, תל אביב. 03-5616162. המוצרים כשרים בד"צ אך אין תעודת כשרות

      פלאפל השף המנצח (קובי רובין)
      פלאפל השף המנצח