טעימת השבוע מוקדשת ליינות אדומים מיקבי תבור ודלתון. יקב תבור הוא מיקבי ה-VALUE FOR MONEY הבולטים בתעשייה. יינותיו אינם יומרניים, מכוונים למכנה משותף רחב, ומתומחרים בהגינות. כאלה הם שני האדומים מסדרת 'אדמה', שנלגמו בטעימה הנוכחית: קברנה סוביניון-מורבדרה 2009, ומרלו-פטי ורדו 2009.
יקב דלתון שחרר בשבוע שעבר לחנויות את האדומים מסדרת רזרב שלו: דלתון רזרב שיראז, דלתון רזרב מרלו, ודלתון רזרב קברנה סוביניון. כולם מבציר 2010. שלושת היינות טומנים בחובם, כל אחד בדרכו, הנאה צרופה. המכנה המשותף ביניהם - שייתכן ומותח קווים המאפיינים שינוי שמתרחש בדלתון - הוא האיפוק בעשייה. נעמה סורקין, הייננית הסופר מקצועית של דלתון, מצטרפת כנראה בהדרגה גם היא למגמה המבורכת, המסתמנת כאן באחרונה. פחות יינות כבדים ותובעניים, יותר מאופקים, מותאמים לאקלים החם, ו'גסטרונומיים' - כאלה שאינם משתלטים על הארוחה. המרלו החדש טוב מאוד, השיראז והקברנה מצוינים. שלושתם מספקים יופי של תמורה לכסף. שימו לב אליהם.
תבור, אדמה, קברנה סוביניון-מורבדרה 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קברנה סוביניון ומורבדרה מחלקות בגליל העליון והמזרחי. 12 חודשי התיישנות בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי, שלאחריהן נוצר הממסך. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 79 שקלים
הכי מתאים ל: רוסטביף, קורנביף, קוק או ואן (עוף ביין).
דבר המבקר: כדרכו בקודש של יקב תבור, מדובר ביין מיינסטרים מקצועי לעילא, עשוי היטב, ללא שפיצים בפינות. הקברנה מחזיק את הבסיס, המורבדרה נותן סיבוב, הגוף בנוי היטב, והתמורה לכסף נחמדת.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בארבע מילים: יין אמצע הדרך ראוי.
תבור, אדמה, מרלו-פטי ורדו 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% מרלו ו-20% פטי ורדו שהתיישנו בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי, ולאחר מכן נמסכו יחדיו. צבע אדום ארגמני, באף פרי אדום, וניל ושוקולד. גוף בינוני. 14.3% כוהל בנפח.
כמה? 79 שקלים
הכי מתאים ל: בולונז. פיצה.
דבר המבקר: נוכחות הפטי ורדו מוסיפה ארומטיות ומידה של אלגנטיות. כמו קודמו, גם היין הזה הוא דוגמה למוצר נכון, שמדבר לחיכו של מכנה משותף רחב יחסית, מבלי לחטוא בחנופת יתר. יין סימפטי, לצריכה יומיומית.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
ב-19 מילים: גם כשרוצים להתפנק, לא תמיד מתחשק לפתוח יין יקר או חשוב, בערב אחרי העבודה. הנה פתרון ראוי למצבים הללו.
דלתון, רזרב, שיראז 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 96% ענבי שיראז ו-4% ויונייה, מחלקות בכרם תל פארב ברמת הגולן. ענבי כל אחת מהחלקות נבצרו, הותססו והתיישנו בנפרד. שולבו יחדיו לאחר שהות בת 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. צבא אדום עמוק. אף מתובל מאד. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.
כמה? 109 שקלים
הכי מתאים ל: תבשילי קדרה על בסיס בשר טלה וכבש. צלעות טלה. סטייק טרטר.
דבר המבקר: ההגדרה 'שיראז', להבדיל מסירה, ממצבת את היין הזה, לכאורה, יותר באוסטרליה ופחות בצרפת. ואכן, אחוזי האלכוהול שבו גבוהים מאוד ומתבקש שיהיה עוצמתי במיוחד. בפועל, הוא סוג של אמצע הדרך בין שיראז אוסטרלי, שנותן בראש, לסירה צרפתי מאופק. בחיך הוא תענוגי במיוחד, ויש בו כל מה שהייתם רוצים לקבל, ועוד, ב-109 שקלים. מורכבות, עומק, אופי, טאץ' התבלינים הנכון ואיזון בין מוחצנות לריסון. מהיינות היותר מקסימים שטעמתי בזמן האחרון.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
במילה אחת (וסימן קריאה): שאפו!
דלתון, רזרב, מרלו 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר:94% ענבי מרלו ו-6% קברנה סוביניון מכרם בן זמרה. הזנים השונים תססו והתיישנו בנפרד 12 חודשים, ולאחר מכן התיישנו לזמן קצר ביחד. צבע אדום עמוק. אף פירותי מאוד. גוף מלא. 15.3% כוהל בנפח.
כמה? 109 שקלים
הכי מתאים ל: מנות על בסיס בשר עגל.
דבר המבקר: רכות ועומק. מרלו שמצליח שלא להיות עגול מדי ולספק, באופן די לא טיפוסי ליינות הזן בתעשייה המקומית, אופי של ממש. בשנתיים האחרונות לא קיבלנו מרלו רזרב מדלתון, בשל היעדר חומרי גלם ראויים ליין ברמתו. מרלו רזרב הנוכחי הרבה יותר מראוי.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשש מילים: מטובי יינות המרלו המקומיים בקטגוריית המחיר.
דלתון, רזרב, קברנה סוביניון 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי הקברנה סוביניון ליין זה נלקחו משלוש חלקות מצטיינות באזור המכונה "פלאטו" בכרם בן זמרה. היינות מכל אחת מהחלקות התיישנו בנפרד 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. לאחר יצירת הבלנד, התיישן היין 4 חודשים נוספים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים ברוטב ציר בקר ויין אדום. תבשילי חורף עשירים.
דבר המבקר: בנוי היטב, מאוזן, אלגנטי, מורכב, רב רבדי, מספק תהליך משמעותי בחיך, שומר אף הוא על מידת האיפוק. וכל זה בעודו לפני שיאו, שיגיע עוד כשנתיים-שלוש. יין מצוין.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשש מילים: מצוין כבר עכשיו, אבל שווה להתאפק.