פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: אדומים ישראליים נחשבים

      ארבעה יקבים ישראלים שחררו באחרונה יינות דגל אדומים. אבי אפרתי טעם את כולם, התרשם מאדיר ומכרמל, נהנה מברקן והתאכזב קלות מיקב מוני

      הערבים הקרים של הזמן האחרון הם הזדמנות ללגום אדומים ישראליים נחשבים. בלגימה הנוכחית נפתחו חמישה בקבוקים, כולם יינות דגל, מארבעה יקבים ישראליים, ששוחררו באחרונה. שניים מהם משני היקבים הגדולים בישראל (כרמל וברקן), ושלושה מיקבי בוטיק (אדיר ומוני).

      הציפייה הגדולה הייתה מיינות מוני - "שמשון ריזרב 2009" ו"דלילה ריזרב 2009" – לראשונה יינות מושקעים, מהיקב המשפחתי המשתדרג מדיר ראפאת שבשפלת יהודה. שני היינות מאכזבים קלות. השיפור במוני חד משמעי אמנם, אל כנראה שייקח זמן עד שיעשו שם יינות ברמה גבוהה ממש. נתאזר בסבלנות.

      גם הפעם "ברקן קרנה סוביניון סופרייר 2008" היוקרתי טוב בעליל, וגם קצת יקר מדי. לעומתו, שני היינות הפחות יקרים בטעימה – "אדיר, A, 2010" ו"כרמל, סינגל ויניארד, מרלו, כרם שעל 2010" - הם שיחוק בכל פרמטר. לשניהם יש פוטנציאל התיישנות נאה, אבל שניהם נהדרים כבר עכשיו עם ארוחת בשרים חורפית. בפרט שימו לב למרלו, השונה בתכלית מיינות מרלו המוכרים בתעשייה הישראלית. הרבה יותר בשרני, עוצמתי ונוכח. הרבה פחות מעוגל וחנפני. לחיים!

      אדיר, A 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% ענבי שיראז, 25% קברנה סוביניון ו-15% קברנה פרנק. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון (85% מהן צרפתי, והשאר אמריקאי). צבע אדום נוטה לסגול. באף פרי אדום ושחור ושפע תבלינים. גוף בינוני, נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 120 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      דבר המבקר: יין לא פחות ממקסים, שכל אחד מהזנים בו עובד נכון לטובת מגע של עושר, מורכבות וטוויסט בחיך. יין גסטרונומי מאוד, שאין בו המון יומרה, והנאת הלגימה ממנו צרופה ממש. מהיינות היותר שווים על המדף כרגע, בקטגוריית המחיר שלו.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

      בארבע מילים: אדום מקומי מוצלח ממש.

      כרמל, סינגל ויניארד, מרלו, כרם שעל 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מרלו מכרם שעל. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח. היין בוקבק ללא הצללה ולאחר סינון גס, וייתכן שיפתח משקע טבעי במהלך התיישנות.

      כמה? 120 שקלים.

      הכי מתאים ל: נתחי סינטה צרובה, צלעות טלה, סטייקים.

      דבר המבקר: כרם שעל אחראי לכמה מהיינות היותר משובחים של יקבי כרמל. המרלו הנוכחי הוא ללא ספק מטובי יינות הסינגל ויניארד של כרמל. זה יין שמחזיר משהו מכבודו הרמוס של זן המרלו בארץ. יינות המרלו המקומיים הרוויחו את הסטטוס הזה בצדק. תרמו לכך שנים של יינות עגולים וחנפניים, אמריקוקיים שכאלו, ששווקו מבית היוצר של מיטב יקבי ישראל. המרלו הנוכחי כל כך גברי, בשרני, לעיס ומלא אווירה, שלרגע אינך בטוח שאכן מדובר במרלו. זה יין מצוין ממש, מורכב ומאוזן היטב, שתענוג אמיתי ללגום אותו.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בארבע מילים: מרלו, לא מה שחשבתם.

      מוני, שמשון ריזרב 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 45% ענבי קברנה סוביניון, 45% שיראז ו- 10% פטיט סירה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה מאוד. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 149 שקלים.

      הכי מתאים ל: תבשילי קדירה.

      דבר המבקר: היינן סם סורוקה הצטרף ליקב מוני לשם יצירת מהפיכת איכויות דרמטית שם. פתאום כיף לפתוח בקבוקים של מוני. עד כה יצר סורוקה במוני יינות בסיסיים עד בינוניים בתמחורם. יינות שמשון ודלילה החדשים מייצגים עליית מדרגה ביומרות של היקב. הם מושקעים יותר, מיושנים יותר ויקרים יותר. שמשון סביר בכל פרמטר, אבל מתקשה להרשים. אפשר בהחלט ללגום אותו, אבל אופי, עומק ועניין של ממש יש בו רק מעט, וככזה, וביחס לרף המחיר, הוא מאכזב מעט.

      תמורה לכסף: 1.5/5 (טעונת שיפור).

      בארבע מילים: סורוקה עוד ייצר טובים ממנו.

      מוני, דלילה ריזרב 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% ענבי קברנה סוביניון, 30% פטי ורדו ו-20% מרלו. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, שוקולד. 13.5% כוהל נפח.

      כמה? 149 שקלים.

      הכי מתאים ל: תבשילי קדירה.

      דבר המבקר: יין דלילה קרוב מקודמו, שמשון, אל הדבר האמיתי. בלנד בורדו לוזי רך, מתון, לא רע בכלל, מוצלח בהחלט לצד כל תקרובת בשר. ערכו הריאלי אמנם מעט נמוך מ-149 שקלים, אבל צריך בהחלט לפרגן לקו שמצליח סורוקה להחדיר ליקב. אלו יינות האיכות הראשונים שהוא מייצר. כמקצה פתיחה, זה בהחלט בסדר.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשש מילים: נמתין לשמשון ודלילה של הבצירים הבאים.

      ברקן, קברנה סוביניון סופרייר 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 92% ענבי קברנה סוביניון ו-8% מרלו מכרמים בגליל העליון (דישון, עלמה ודובב). 22 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, כולן חדשות. צבע אדום עמוק אטום. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא 14.5% כוהל בנפח.

      כמה: 225 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות בשריות מורכבות.

      דבר המבקר: יין הדגל של ברקן עודנו צעיר מדי. שנתיים נוספות בבקבוק בוודאי יעשו איתו חסד (פוטנציאל ההתיישנות הוא 6 ל-8 שנים לפחות). מבעד לאגרוף הקמוץ ולמסך הטאנינים, אפשר בהחלט להבחין ביין מוצלח במיוחד, שעשוי כמו שצריך: בנוי היטב, מאוזן, מורכב ואלגנטי. 225 שקלים הם לא מעט כסף, ובכלל, יינות יוקרה בארץ קצת יקרים מדי. אבל בעוד שנתיים מהיום, אפשר יהיה ללוות עם היין הזה ארוחות עשירות ומורכות, בהנאה רבה.

      תמורה לכסף: 2/5 (יין מצוין, ובכל זאת: קצת יקר מדי).

      בחמש מילים: קברנה סופרייר ברקני קלאסי וטוב.

      לכל טורי היין של אבי אפרתי