ביקורת יין: החדשים של רקנאטי ועמק האלה

טעימת השבוע מוקדשת ליינות החדשים של יקבי רקנאטי ועמק האלה. רקנאטי שחררו בשבוע שעבר שני יינות רזרב מכרמים יחידניים: מרלו מכרם מנרה, וקברנה סוביניון מכרם לבנון, שניהם משנת 2010. בשנתיים האחרונות קיבלנו מרקנאטי המון יינות משמחים. המרלו החדש ממשיך את הקו. הקברנה סוביניון קצת פחות. אין בו כל פגם מהותי אמנם, הוא לגמרי בסדר. אבל בהתחשב בסטנדרטים להם הורגלנו מרקנאטי, "בסדר", אפילו "בסדר גמור", הם קצת פחות.

עמק האלה היו חתומים בעבר על הרבה מאוד יינות אופי. באחרונה חלו שם חילופי גברי מקצועיים. את מקומו של היינן המוערך דורון רב הון, תפסה הייננית הצעירה לין גולד. 'עמק האלה שרדונה 2011' התגלה בטעימה כיין חינני וסימפטי. לעומתו, 'עמק האלה, קברנה סוביניון 2008' אכזב קצת. יין הדגל החדש של היקב, בלנד של סירה, פטיט סירה ומרלו מסדרת Vineyard's Choice, מחמם לב. הוא, ללא ספק, מהאדומים היותר איכותיים שיצאו כאן בזמן האחרון, ושווה בהחלט השקעה ללגימת חורף בארוחה עתירת חלבונים. לחיים!


לכל ביקורות היין של אבי אפרתי

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מרלו מכרם מנרה. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, וניל וקפה. גוף מלא.

כמה: 110 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: משפשפים את העיניים לנוכח השורה האחרונה? מרלו ישראלי לסטייקים? ובכן, כן. ברוכים הבאים לעידן החדש בכל הנוגע למרלו ישראלי. המרלו מכרם שעל של כרמל, שנסקר במדור זה לאחרונה, היה הסנונית הראשונה של הזמן האחרון. הנה השנייה. מדור בשני יינות שונים לגמרי. המרלו של כרמל עוצמתי, חזק, לעיס כמעט. היין הנוכחי אחר לגמרי. הוא ממשיך את התפיסה שהנכיח צוות הייננים של רקנאטי בשנתיים האחרונות, אשר לטה בזני ענבים אחרים: אופי מחד; מתינות, איפוק ואוריינטציה גסטרונומית מאידך. המרלו המוצלח במיוחד הזה ממשיך את חוקי הז'אנר. מספק רכות, איזון טוב והתאמה נהדרת לתקרובת בשרים.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בשלוש מילים: אחלה מן אחלה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קרנה סוביניון מכרם לבנון שבגליל העליון, על קו הגבול ממש. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום אטום. באף פרי שחור. גוף מלא.

כמה? 110 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות על בסיס בקר וטלה.

דבר המבקר: יין תקין ועשוי היטב; בנוי, מאוזן ואלגנטי; הכול ממש בסדר, רק שמרקנאטי התרגלנו לקבל בשנתיים האחרונות די הרבה יינות לעוף עליהם. על היין הזה לא עפים. סתם לוגמים להנאה סבירה. לא פחות, אבל גם לא יותר.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בשמונה מילים: נלגום מהמרלו מכרם מנרה, ונמתין בשקיקה לקריניאן שבדרך.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה, שמחציתם תססו בחביות ומחציתם במיכלי נירוסטה. 13 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע זהוב בהיר. אף פירותי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 89 שקלים.

הכי מתאים ל: מאכלי דגים, פירות ים ועוף.

דבר המבקר: חמיצות טובה, מגע מינרלי, מליחות קלה, מוצלחת, המאזכרת את יינות בורגונדי ובמקביל משחק עם פירותיות פלרטטנית משהו, חנפנית, עולם חדשית. לא אחת מיצירות המופת הבודדות של התעשייה המקומית בתחום היינות הלבנים (יש כאן באמת מעט כאלו), אבל יין סימפטי וראוי, שמספק הרבה יותר מהפגזת הפרי והחמאתיות הסתמית המקובלת בשרדונה ישראלי טיפוסי. פוטנציאל התיישנות בן שנתיים לפחות, שעשוי בהחלט להיטיב עם היין.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים : קנו עכשיו, פתחו בשנה הבאה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% ענבי קרנה סוביניון, 10% סירה ו-5% מרלו מכרם אדרת וכרם נס הרים. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור, טבק ועור. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה: 99 שקלים.

הכי מתאים ל: בולונז, נתחי סינטה דקיקים צרובים קלות, רוסטביף.

דבר המבקר: מה שנראה מפתה ומבטיח באף, קצת מתפייד בחיך. לא יין רע, אבל מיקב האופי המוצלח כל כך, משחקני הנשמה המוערכים והאהובים של התעשייה, קיבלנו כבר יינות עם עומק, עושר ומורכבות רבות יותר. הקברנה הזה קצת מתקשה לסוחב בעלייה, לא מצליח להיות משמעותי דיו.

תמורה לכסף: 2/5 (אפשר יותר).

בחמש מילים: ה(קצת) פחות מוצלח בטעימת השבוע.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של סירה, פטיט סירה ומרלו, השייך לסדרת Vineyard's choice היוקרתית. שמו של היין נגזר מהקואורדינאטות הגאוגרפיות בהן ממוקמים כרמי היקב: קו רוחב 32 וקו אורך 35. צבע אדום אטום. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. אף מסחרר, מלא בפרי שחור, תבלינים, קפה, טבק ועור. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 210 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ועשירות על בסיס בשר לסוגיו.

דבר המבקר: עוד יין מוצלח במיוחד במסורת סדרת Vineyard's choice של יקבי עמק האלה. יין מורכב, עשיר, עמוק ואקספרסיבי ועם זאת, כמקובל כשעובדים נכון עם זנים כמו סירה ופטיט סירה, מתון, רך ולא ריבתי. הטאנינים עודם שם, אבל אם ממתינים די זמן מהפתיחה, העסק נרגע ובהחלט אפשר ללגום להנאה כבר עתה. בעוד שנתיים, בתנאי אחסון נאותים, הוא יהיה מצוין ממש.

ב-13 מילים: אם בלנד הדגל מבוסס בעיקרו על סירה ופטיט סירה, כנראה שמשהו טוב קורה.