פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: ימי מדבר

      יינות לבנים מהנגב? לא, זו לא טעות. אבי אפרתי מסמן את אחת ההתרחשויות היותר מרעננות בעולם היין המקומי – יקב מדבר

      טעימת השבוע מתמקדת באחת ההתרחשויות המרעננות והנעימות בתעשיית היין הישראלית: יקב מדבר. היקב, שהושק בשנה שעברה, פועל ברובע האמנים של ערד, ומתמקד בעיקר ביינות לבנים, שענביהם מגיעים מכרמים בנגב. בתעשייה שבה מייצרים יחסית מעט יינות לבנים, ואשר רובם בקושי או בכלל לא ראויים ללגימה, משב הרוח המדברי הזה יותר ממשמח.

      יש לו, ליקב מדבר, גם סיפור מעניין. בתחילה היה יקב אסיף, בבעלותו של היינן יעקב אוריה. אוריה עשה יינות ראויים, אבל בשוק הישראלי, הלא לגמרי פשוט, לא די בייצור יינות טובים. יקב אסיף עבר לבעלות חדשה, כשאוריה ממשיך לשמש כיינן.

      מדבר עדיין אינו יקב שמנסה לעלות על המפה. מדובר בקונספט שכולו חזון. מייצרים כאן יין שמקורו בגליל, בהרי יהודה, בעמק יזרעאל, ברמת הגולן ועוד. יינות מהנגב? לבנים?!? כן, מדובר ביציאה. אחרי שטועמים את היינות, זה מתחדד עוד יותר. אף אחד מהיינות, גם המוצלחים קצת פחות (יש כאלו) איננו בנאלי. לכולם יש אופי. רובם רחוקים 180 מעלות ויותר ממיץ הענבים המחוזק באלכוהול, הפירותי להחריד והמבאס, המאפיין יותר מדי לבנים מתוצרת ישראל.

      יש גם יציאות: "מדבר, אוראנז' 44" למשל, הוא מהלבנים הכי מקוריים ומעניינים שנוצרו כאן, ויין מצוין לכל דבר ועניין. גם "מדבר סמיון-סוביניון" הוא מהלבנים הגטרנונומיים ביותר פה. ויש עוד.
      יותר מכדאי לשים לב, אם כן, ליקב מדבר. הוא עוד יספק לנו לבנים טובים עד מצוינים בהמשך, זה ברור. לחיים!

      מדבר, Unoaked Chardonay 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מהנגב. ללא עץ. צבע זהוב-קש. אף פירותי מאוד. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים ופסטות.

      דבר המבקר: הידידותי למשתמש והנגיש מכל יינות הטעימה הזו. שרדונה נעים ולא חנפני, שעשוי היטב: מבנה ראוי, חומציות טובה, מעט מינראליות ומורכבות סבירה. לא יין מרתק אולי, אבל כזה שביכולתו לספק קשת טועמים רחבה – מהלא מנוסים שבחבורה ועד לאנינים יותר.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשתי מילים: מדבר למתחילים.

      מדבר, סמיון-סוביניון 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 70% ענבי סמיון ו-30% סוביניון בלאן מהנגב. 20% מהיין תסס על שמריו שישה חודשים בחביות עץ אלון חדשות. צבע זהוב בהיר. באף ליים ושאר מיני הדרים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקלים.

      הכי מתאים ל: פירות ים, דגים ועוף.

      דבר המבקר: זן הסמיון (Semillon) מהווה ציר מרכזי בבלנד הבורדו לזי הלבן. כאן נתנו לו את מרכז הבמה, כשהסוביניון בלאן, מלך הלואר, מגבה. סמיון הוא זן שיש בו רכות. בסוביניון בלאן, כשהוא במיטבו, יש משהו חד, מוחץ. כאן הוא מוסיף לרכות הטבעית של הסמיון מגע מתבקש של מיקוד. ביחד מתקבל יין מוצלח במיוחד, שיש בו איזון ראוי, גוף טוב, חומציות נכונה, עדינות ויובש מהסוג המהנה. יין עם מקדם גסטרונומיות גבוה. היין הזה כבר מכוון גבוה יותר מקודמו. חובבי הממתקים הלבנים המקומיים לא יבינו במה מדובר. לוגמים מנוסים יותר יתפננו עליו.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשתי מילים: מדבר למתקדמים.

      מדבר, White 44 - 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד חצי יבש על בסיס 25% גוורצטרמינר, 20% סוביניון בלאן, 20% ויונייה, 20% שרדונה ו-15% סמיון מהנגב. צבע זהוב. אף פירותי ומתובל ותבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקלים.

      הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי. גבינות חריפות, דגים ופירות ים. בשרים לבנים.

      דבר המבקר: אנחנו רגילים ללבנים חצי יבשים מקומיים חנפניים במיוחד. היין הזה עושה כל שביכולתו כדי לא להחניף. הוא לבן חצי יבש, שבאופן נדיר יחסית לתעשיית היין המקומית, מתאים לא רק לאוכל אסיאתי מתובל, אלא יכול ללוות גם מנות בשר לבן, כמו לבנים חצי יבשים מאוסטריה, גרמניה, אלזס וצפון איטליה. מקדם הגסטרונומיות שלו נאה ביותר. הוא ילווה אוכל בלא להשתלט עליו. מורכב דיו, וכמו שאר יינות הטעימה הזו, עשוי היטב. תמחורו מעט יקר לטעמי.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשלוש מילים: יין אוכל סימפטי.

      מדבר, Orange 44 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 52% שנין בלאן, 24% שרדונה ו-24% ויונייה. יין שנוצר בדרך יוצאת דופן: הענבים נבצרו בבציר מוקדם, ותססו עם הקליפות בטמפרטורה חמה יחסית, כמקובל ביינות אדומים. אחת התוצאות ניכרת בצבע, הזהוב סמיך מאוד, נוטה לכתום. אף פירותי מאוד, דבשי משהו, מעט פטרולי. גוף בינוני, נוטה למלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 125 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים ברטבים מורכבים. בשרים לבנים מכל הסוגים.

      דבר המבקר: עוברים למחוזות העונג. "מדבר, אוראנז' 44 2010" הוא יציאה בכל קנה מידה, שכייף לפגוש ומשמח לדעת שיש מי שנכון להפיקה. השנין בלאן מספק את האלגנטיות, הוויונייה את השפיציות; והשרדונה בעל הגוף - כמו מחזיק את הכל. יין מורכב, אלגנטי, מעניין ומלא אופי; כזה שמעורר תאווה ללגום ממנו עוד, לגלות עוד רובד. מעולה עם מנות עגל מורכבות; בעצם, עם כל בשר שאיננו אדום ממש. זה לא עוד יין מוצלח; זה יין יוצא דופן, שמעניק חוויה של ממש.

      תמורה לכסף: (4/5 – טובה מאוד. לא זול, אבל היין הזה משמעותי ומעניין כל כך, שהוא שווה כל שקל).

      בתשע מילים: מהלבנים היותר מעניינים ושווים שעשו כאן זה זמן רב.

      מדבר, RED 55 - 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 57% מרלו, 20% קברנה סוביניון, 12% פטי ורדו ו-5% קברנה פרנק. הענבים ליין זה לא הגיעו מהנגב אלא מהגליל העליון והרי יהודה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. באף פרי אדום ושחור, שוקולד. צבע אדום עמוק. גוף בינוני, נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייק סינטה.

      דבר המבקר: היין היחידי בטעימה, שענביו לא הגיעו מכרמים בדרום, הוא בלנד בורדולזי לא רע בכלל. לא "יין אופי" כמו חלק מהלבנים שנסקרו ממעל, אבל ממסך מוצלח בהחלט - אלגנטי, מאוזן ומאופק; כזה שניתן יהיה ללגום ממנו ללא קושי אפילו במהלך הקיץ.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בארבע מילים: בלנד בורדולזי מתון וטוב.