כבר שנים שהבית ברחוב רוטשילד 96 בתל אביב, הידוע יותר כ"בניין עם שלוש הדמויות במרפסת", מחכה לייעוד ראוי יותר מסתם בית משרדים מרכז תל אביבי מפונפן. כמו כמה וכמה מבנים מצודדים במתחם, גם רוטשילד 96 הוסב לפני מספר חודשים למלון בוטיק. ומלון בוטיק ראוי, כמקובל במתחם, נוהג להתנאות במסעדה. בבחינת כולם היו בניו (של הוטל מונטיפיורי).
המסעדה במלון רוטשילד החלה לפעול בשבועות האחרונים. מוביל אותה השף צבי אבישר, שברזומה שלו בישול במסעדות ראויות בספרד. קודם לכן, בחודשים שחלפו מאז נפתח המלון, פעל המקום על אש קטנה, עם תפריט ארוחות בוקר, ובערבים - אוכל קטן, לנשנושים ליד השתייה. מאז פתיחתה שידרה מסעדת מלון רוטשילד הצהרת כוונות שתכליתה איכויות. תפריט היין במקום מתמקד, כהומאז' לנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, ביינות אופי מקומיים ולא בהכרח שגרתיים. גם התפריט הזה מוסיף נדבך להצהרת הכוונות הגסטרונומית של המקום.
הגענו לצהריים. מבחוץ קצת קשה לדמיין שבתוך "בית שלוש הדמויות במרפסת" מתנהל מלון. למעט מספר שולחנות וכיסאות בחוץ, שמפאת חום הקיץ הקופח לא ממש אוכלסו באנשים, אין כל רמז לנוכחותו של מלון במקום. עולים כמה מדרגות, עוברים בדסק הקבלה ופונים שמאלה למסעדה. חלל קטן, נאה, עכשווי ומוקפד, יחד עם בר, לא גדול אף הוא. פגשנו מיזוג תקיף, פסקול מעודן, ודי מעט סועדים. להבדיל מהפתיחות הכה מתוקשרות של כמה מקומות בעיר בזמן האחרון, כאן דווקא עובדים בשקט בינתיים.
הגיע התפריט. עסקית הצהריים, נכון לכרגע לפחות, לקוחה מז'אנר בעל הבית השתגע, לא פחות. 69 שקלים לראש קונים ראשונה + עיקרית ולחם עם חמאה. ולא, אין מדובר בעסקית על בסיס לבנה ועגבנייה על חציל קלוי, וחזה עוף צרוב עם אורז לבן. חומרי גלם יקרים נוכחים כאן, בשתי הקטגוריות. חטיבת העיקריות, למשל, מורכבת רובה ככולה מדגי ים טריים.
הזמנו ראשונות: טרטר אינטיאס וקוקי סאן ז'אק (בתוספת 10 שקלים). לצד צלחת עם שני סוגי לחם טובים, שמן זית וחמאה. הגיע האוכל. מנת האינטיאס הייתה מושקעת. קוביות דג קטנות נחו על קרם הדרים, עם חלמון ביצת שליו, קוביות פלפלים ופרוסות נקטרינה. האינטיאס, מבכירי הדגים בשטח, היה איכותי וטרי מאוד. מינוניו היו נדיבים. מערך הנלווים שמסביב הביע כולו מוקפדות ודיוק. כאן, זה ברור, לא מחפפים. המגמה הזו תיראה בבירור גם בהמשך.
לצידה תעלה ותבוא מגמה נוספת, של קורקטיות, איפוק. מדובר באנטיתזה כמעט מוחלטת לתפריטי "תן לו בכפיים" של יותר מדי מסעדות. זו מגמה יותר ממבורכת. רק שכאן, נדמה, לוקחים אותה חצי צעד רחוק מדי. האוכל מעודן, מאוזן, מטופל כמו שצריך, אבל מרוב איפוק, נראה שיכולה הייתה להיות לו, לעיתים, קצת יותר נוכחות.
במנת הקוקי סאן ז'אק היו 3 קוקי'ס, על צדפות, ומתחת תרד וקצף זעפרן. גם כאן בלטו האיפוק ואי המוחצנות. מצד שני, קוקי סאן ז'אק טובים לא צריכים יותר מדי לצידם; וצדפות הקוקי הללו היו בהחלט ראויות.
מקרלים בגריל ופילה מוסר ים (בתוספת 20 שקלים) היו העיקריות. שתיהן המשיכו, בבירור, את הקו שהתגלה בראשונות. לנתחי פילה המקרל שקיבלנו היה טעם טבעי עז. הם הגיעו עם עגבניות שרי צלויות, פטריות יער, קוביות תפוחי אדמה וקנקן קטן, ובו מה שהוגדר בתפריט "מרק בויאבז". זו הייתה יותר הווריאציה הפרטית של אבישר על בויאבז, מאשר בויאבז אמיתי. היא הייתה סמיכה בהרבה מהמקובל במרק הדרום צרפתי הידוע, ולטעמי היוותה את החלק הפחות מוצלח בארוחה. המרק לא באמת שדרג את הדגים. מערך הירקות ליד היה תקין, אבל גם הוא לא באמת הוסיף מימד לדגים. מצד שני, המקרלים כשלעצמם היו טובים דיים.
פילה המוסר היה טוב באיכויותיו, עסיסי דיו, נקי בטעמיו, ולווה ברוטב "בר בלאן" (חמאה לבנה) כהלכתו. כמו במנות הראשונות, אף מנה לא התבלטה בהבעה יוצאת דופן, אבל כל חומרי הגלם היו איכותיים והביצוע מוקפד, מאוזן ונקי. טארטלט עם קרם פטיסייר בתוכו, ופירות העונה מעליו (25 שקלים במסגרת הארוחה העסקית), היה הקינוח. הקרם היה עשוי היטב, הפירות רעננים וטריים, אבל הטארטלט עצמו יכול וצריך היה להיות פריך, טרי ומפתה קצת יותר.
עד עכשיו דנו באיכויות האוכל במלון רוטשילד. הן ראויות רוב הזמן, אף אם סוחבות, קצת במפגיע, לקוטב המאוזן והמופנם. זו, כאמור, אוריינטציה מבורכת בעיקרה, גם אם לא יזיק לאבישר לו יוסיף לפחות חצי טון אקספרסיביות לבישול שלו. זה לא יהפוך את רוטשילד למסעדת שוק, כנראה חלום הבלהה של קברניטי המקום, ויוסיף את המימד שחסר שם.
ועכשיו לסעיף התמורה לכסף, הרלוונטי מאוד לדיוננו. 138 שקלים עולה עסקית זוגית במלון רוטשילד. השדרוגים הוסיפו 30 שקלים לחשבון, סה"כ 168 שקלים, לפני שתייה. קשה, בלתי אפשרי אולי, לדמיין מסעדה בתל אביב שאפשר לאכול בה טרטר אינטיאס, קוקי סאן ז'אק, פילה מוסר ים ומקרלים בגריל ב-168 שקלים. במילים אחרות, התמורה לכסף, נכון לכרגע, ועל אף ההערות המסוימות, די מטורפת. לא בטוח שמדובר אפילו במחירי עלות, וסביר להניח שהם שמורים לפאזת הפתיחה של המקום. בערב תעלה ארוחה על בסיס המנות שתוארו כאן 300 שקלים, לפני קינוחים ושתייה.
מסקרן יהיה לראות לאן יתפתח המטבח במלון רוטשילד, כשיתייצב ויתפוס בהדרגה את מקומו בתמונה הקבוצתית. נתוני הפתיחה שם טובים, אף אם יש בהחלט עדיין במה להשקיע.
מלון רוטשילד. שדרות רוטשילד 96, תל אביב. 03-9578888. לא כשר.