בתקופה האחרונה מנסות מסעדות היוקרה להדהים את קהל הלקוחות מאותגרי המגניבות בהמצאות חדשות. או לפחות כאילו חדשות. הלהיט הנוכחי: טבחים, שקוראים לעצמם שפים, יסתובבו וירדו לעם, יציעו מנות קטנות עם המון חמאה (תאמינו לי, מניסיון, הכול יוצא יותר טעים עם עוד קצת חמאה), ויקראו לזה אוטואוכל. איזה שם קליט, אוטואוכל. אחרי שעשקו לקוחות במשך שנים, במחירים מופרכים בכל סדר גודל, עכשיו הם הולכים לתור את הארץ בחיפוש אחרי משועממי ארנק.
אבל אוטואוכל הוא כנראה לא המצאה כל כך חדשה. קחו למשל את גיא, שכל השנה, לא משנה מה מזג האוויר, מגיע עם הבוטקה הזעיר שלו לאותה נקודה בחניון מחוץ לאגן האיילות, כל הדרך מבית חורון עד לצלע ההר שלו.
גיא גדל בשטחים כל חייו, עם החספוס המוכר של ישראלי ללא חת, המשמיע את דעתו מבלי להתבייש מאף אחד. יש לגיא שפה משלו. רק שלו. ללקוחות הקבועים, השפה מוכרת ומשעשעת. לחדשים - מצפה הפתעה מעניינת. המקום שלו מהווה כבר שנים נקודת מפגש על הכביש עצמו. ותקופה מסוימת אפילו אפליקציית ווייז הגדירה את המקום במפה בשם פרה פרה. לא יודע למה.
אגב, מתוך ההר עצמו נובע מעיין, והרבה פעמים אני עוצר את הנסיעה עם לקוחות ומלמד אותם, שאפשר לשתות ממש מתוך סלע. כל תושבי האזור עוצרים לשתות פה, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי מתערבב בתוך הקהל, מחכה לתורי בנימוס, ואז לוקח לגימה ארוכה בחינם ממי המעיין.
בחזרה למקום של גיא, שכולו מעשה ידיו. במהלך השנים הרבות שהוא שוכן במקום, עיצב גיא את המקום לפי ראות עיניו, מחזק את האחיזה בנקודה החשובה הזאת. בתור עצמאי מהסוג הכי פשוט, אני מעריך אוטומטית בני אדם עקשנים, שלא מוותרים לעצמם, נוגחים בקיר בכל בוקר מחדש. צריך עצבים של ברזל להפעיל מקום בגודל של 4 מ"ר, יחד עם תנור אבנים, ולהכין בצק טרי כל הזמן, לפיתות שהוא מכין בעצמו. מטבחים גדולים פי 8 מצליחים להוציא מנות פחות מעניינות, ובואו לא נתחיל לדבר על נחיל הטמבלים הפלצנים, שמוכנים לשלם על פיתה קטנה עם מילוי משעשע יותר מ-50 שקל, רק בשביל לחזק לעצמם את שריר ה"לי יש יותר".
העובדה שאת הפיתות הוא אופה על האבנים עצמן, הופכת אותן לפלא של ממש. הטעם בהתאם - מעולה! הוא לוקח את הפיתה, פריכה וחמימה, פותח אותה בעדינות, ואז ממלא אותה בשקשוקה משובחת, שטעמה מתון, ידידותי ולא תוקפני. במשך השנים שמתי לב, שהשקשוקה הזאת מתאימה במיוחד לקהל הנשים. אני מבקש מגיא להוסיף לי חריף, לפני שהכל נכנס לפיתה. גיא, בהקפדה יתרה, עוטף את הפיתה בצורה מהודקת ואטומה, לוקח סכין חד במיוחד, וחוצה את המנה. ככה יש אפשרות לאכול על המקום, או לאכול בתנועה, בלי נזילות מיותרות. אפשר ומומלץ למי שממהר לעלות לעיר הקודש, להתקשר לפני ולקבל מנה מוכנה. 22 שקל, והאושר אצלכם.
חוץ מהשקשוקה יש גם מנה של שניצל ענקי, שידועה פה בשם "המנה הכפולה", ומנה של סלט אבוקדו מעולה באותה פיתה מפורסמת. מעניין כמה כסף היו לוקחים על האוכל הטעים באוטו אוכל.
פרה פרה. אגן האיילות, על כביש 443, לכיוון ירושלים. 052-2877828. לא כשר, אך כל חומרי הגלם כשרים (בדרך לקבלת הכשר מהישוב החרדי השכן). בחודשי הקיץ המקום פתוח 24 שעות. בשאר חודשי השנה: א'-ה' 06:00-01:00.