טעימת השבוע מוקדשת לשישה יינות חדשים. שלושה של יקב הרי גליל, שניים של טפרברג ואחד של יקבי רמת הגולן. אין הפתעות. היינות של טפרברג , מלבק וסוביניון בלאן מתוני תמחור, שמחים ומוחצנים; מיועדים לחובבי הז'אנר. המלבק החדש מסדרת "ירדן" של יקבי רמה"ג עשוי במקצועית יתרה אבל מדגיש, כמו כמעט תמיד שם, את הסדרה והמותג יותר מאת האופי. "יראון" החדש של הרי גליל עשוי בהחלט היטב; ויש להיטים בלתי משתמעים: "אלון 2011" ו"אלה 2011" של הרי גליל הם, כצפוי, יינות יומיום מהיותר מוצלחים בשוק המקומי. לחיים!
הרי גליל, אלון 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 59% קברנה סוביניון, 27% סירה, 7% פטי ורדו ו-7% קברנה פרנק. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום-סגלגל. באף פרי שחור ושוקולד. גוף בינוני. 15% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: מנגל כנפיים, פרגיות, קבאב. פיצה. בולונז. עוף ביין.
דבר המבקר: במקום מרלו, כמו בבלנד הבורדולזי הקלאסי, שילבו הרי גליל ביין הזה 27% סירה. זה שבר את המבנה הקלאסי, הכבד, ונתן קורטוב תיבול ועוקץ ים תיכוני-שמשי. התוצאה: יין מתון תמחור וחסר יומרה, עם המון חן, שמספק יופי של תמורה לכסף. מועמד סימפטי לרכישה בכמויות לטובת לגימת יומיום.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשתי מילים: חמוד ביותר.
הרי גליל, אלה 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 73% ענבי סירה, 23% ברברה ו-4% פטי ורדו. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום נוטה לסגול. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים
הכי מתאים ל: צלעות טלה ואנטריקוט על המנגל.
דבר המבקר: אם היין הקודם היה דוגמה לשבירת הבלנד הבורדולזי הטיפוסי, כאן כבר מדובר במבנה פאנקי לחלוטין: סירה, ברברה ופטי ורדו. התוצאה מלבבת, בהקשרי יין של שבעים שקלים כמובן. עליצות וחיוניות, לצד מידה סבירה ומתבקשת של ריסון. כמו היין הקודם, אחלה תמורה לכסף.
תמורה לכסף : 4/5 (טובה מאד).
בשמונה מילים: לא חייבים להוציא המון כסף כדי לשתות טוב.
הרי גליל, יראון 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 49% קברנה סוביניון, 40% מרלו, 6% קברנה פרנק ו-5% פטי ורדו מחלקות איכות של היקב בגליל העליון. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: יין הדגל של יקב הרי גליל זקוק לעוד זמן. הוא סגור עדין, תוקפני משהו, וגם לאחר חדרור בן למעלה משעה, הוא נותר מאוגרף משהו. אין ספק שממתין כאן יין שבנוי היטב ומשלב עוצמה ואלגנטיות. לכשיירגע קצת, ייתכן שכבר לקראת החורף, אפשר יהיה ליהנות מבלנד שמשלב אלגנטיות באופי ומצליח להישאר לא מאד חנפני.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשבע מילים: בלנד בורדולזי ראוי, רק חכו איתו קצת.
טפרברג, סוביניון בלאן טרה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סוביניון בלאן מכרם שילה בהרי השומרון. צבע זהוב ירקרק. באף פירות טרופיים והדרים. גוף קל - בינוני. 13.1% כוהל בנפח.
כמה? 49 שקלים
הכי מתאים ל: פסטה ברוטבי שמן זית, כריכים.
דבר המבקר: פירותי, ארומאטי ונטול יומרות. יין קיץ לא ממש חשוב אבל גם כלל לא רע מסוגו. לכריכים מכל הסוגים ולפסטה קלילה עם סלט. תמורה לא רעה כלל לכסף.
תמורה לכסף: 3/5.
בארבע מילים: לבן ימיומי נגיש וסימפטי.
טפרברג, טרה, מלבק 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מלבק מהרי יהודה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, רובן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 13.6% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים
הכי מתאים ל: קדירות.
דבר המבקר: סל מלא פירות, תבלינים מלוא החופן, חיך שמתפוצץ מרוב עץ. לא יין אגרסיבי אבל מוחצן במיוחד; כזה שלוקח את אפיוני הבסיס של המלבק אל הקצה. לא בדיוק הכוס הפרטית של כותב שורות אלו, אבל יש כאן מספיק לוגמים שיאהבו את היין הזה מאד.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
ב...מילים:
יקבי רמת הגולן, ירדן, מלבק 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מלבק מכרם עינות ינותן ברמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. אף ארומאטי מאד, פירותי ומתובל. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים
הכי מתאים ל: צלעות טלה, אסאדו.
דבר המבקר: מלבק הוא מלך זני תעשיית היין בארגנטינה. בישראל ממעטים להשתמש בו כיין זני. יקבי רמת הגולן, כיקב "העולם החדש" המוביל בישראל, שחתום על לא מעט אקספרימנטים, משגר אותו לראשונה ובגדול: היישר אל סדרת "ירדן" הגבוהה. אפשר לחוש במאפיינים המלבקיים הטיפוסיים, באף ובחיך, ואיתם, איך לא, בסגנון ה"ירדני" הטיפוסי: פירותיות, אלגנטיות, קטיפתיות. כמו תמיד, זה יין תקין, מקצועי, עשוי היטב. כמו יותר מידי פעמים, כשמחפשים את הייחוד בבקבוק, מוצאים קצת פחות.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשלוש מילים: יותר "ירדן" ממלבק.