יינות לבנים מבורגון הם תמיד עונג. טעימת השבוע, הכוללת שישה לבנים מדומיין בושארד (Domaine Bouchard Pere & Fils) ומדומיין וויליאם פבר (Domaine William Fevre), אכן כזו. בשני הדומיינים, המצויים בבעלות בית השמפניה ז'וזף הנריוט (Joseph Henriot), מייצרים לבנים מעולים. זה מתחיל ביינות פשוטים וצנועים אבל ראויים מאד כמו האליגוטה והמאקון וילאז' של בושארד; ממשיך לשאבלי מצוין של פברה ומגיע לשני יינות "פרמייר קרו" נפלאים: בון דה שאטו 2007 של בושארד ושאבלי ואייון 2010 של פבר. היינות הבסיסיים מתאימים לכל מזג האוויר. הגבוהים יותר יתפקדו נהדר בארוחות מורכבות של חורף, שאינן על בסיס בשר אדום או טלה. אלו לבנים מיוחסים, משמעותיים ומצוינים, ששווים בהחלט היכרות. לחיים!
בושארד פר & פילס, אליגוטה 2010
2010 Bouchard Père & Fils Aligoté
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי אליגוטה מבורגון. 25% מהיין תסס והתיישן בחביות עת אלון צרפתי והיתר במיכלים. צבע זהוב שקוף. אף פרחוני. גוף קל נוטה לבינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 80 שקלים
הכי מתאים ל: כריכים, פסטות, סלטים, פיצה, חזה עוף צרוב, דגים ברוטבי שמן זית וחמאה.
דבר המבקר: אליגוטה נחשב לאח המיוחס פחות והצנוע יותר של השרדונה בבורגון. זה לא אומר שאי אפשר ליהנות ממנו. להיפך, פחות כסף קונה במקרה הזה יותר יין. לפחות יותר מרוב מקבילי התמחור הלבנים מתוצרת כחולה לבנה. יין עם יובש מוחשי, נגיעת מינראליות מענגת ומספיק אופי וגוף כדי ללוות גם יותר מסתם נשנושים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בעשר מילים: לא המלך ולא נסיך בורגון ובכל זאת מותק של יין.
בושארד פר & פילס, מאקון וילאז' 2011
2011 Macon Villages Blanc ,Bouchard Père & Fils
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה ממאקון שבבורגון. מחצית מהיין תססה ושהתה בחביות עץ אלון והשאר במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי צהוב ולבן; ופרחים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 80 שקלים
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: הרבה יין ביחסית מעט כסף. אמנם לא מקדמי המינראליות והמליחות המופלאים של שאבלי, אבל גם שרדונה של מאקון, עם נוכחות עץ ברורה ומספיק פרי, מצליח לבטא בניקיון ורהיטות את הזן. יין בסיסי שיש בו מן האלגנטיות. יופי של תמורה לכסף.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: לבן בסיסי ראוי במיוחד.
בושארד פר & פילס, בון דה שאטו בלאן פרמייר קרו 2007
2007 Premier Cru ,Beaune du Château Blanc ,Domaine Bouchard Père & Fils
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה מחלקת פרמייר קרו בבורגון. היין התיישן כשנה בחביות עץ אלון צרפתי, מהן כ-15% חדשות. צבע זהוב. באף הדרים ותבלינים. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 215 שקלים
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות על בסיס דגים, פירות ים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: יינות "פרמייר קרו" הם האהבה האמיתית הגדולה של אוהבי שאבלי. יינות "גראנד קרו" יקרים בהרבה וקשה יותר לשים עליהם יד. "פרמייר קרו" יקרים דיים ובכל זאת, מהווים סוג של אמצע הדרך בין יינות הבסיס לאלו היוקרתיים. ה"שאבלי פרמייר" הזה נפלא בכל מובן. עמוק, מורכב, מלא אופי וכמו אוצר בתוכו סוד. הוא מתפתח על החיך, חושף מעבר לפרי גם משהו אגוזי, יש בו ניקיון וקשה, שלא לומר בלתי אפשרי, להפסיק ללגום ממנו. היין ערוך ומוכן ללגימה אך אוחז בפוטנציאל התיישנות נוסף בן חמש שנים לפחות. קשה לי לראות מי ירכוש יין כזה כדי להטמין במקרר. ברור שמי שיעשה כן ירוויח.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשתי מילים: עונג צרוף.
וויליאם פבר, סאן ברי סוביניון 2011
Sauvignon 2011Bris .St ,William Fevre
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סוביניון בלאן מכרם סנט ברי בדרום מערב אזור שאבלי . היין תסס ושהה מספר חודשים במיכלי נירוסטה. צבע זהוב ירקרק. אף פירותי וארומטי מאד (פרי טרופי). גוף קל נוטה לבינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 90 שקלים
הכי מתאים ל: צדפות, דגים, נקניקים ונקניקיות.
דבר המבקר: הסוביניון בלאן היחידי המיוצר בבורגון מאופיין ביובש, רעננות ומגע משיי. הוא מרגיש לגמרי אחרת בחיך מסוביניון בלאן טיפוסי של עמק הלואר. הוא קליל ונעים ללגימה אבל מצויד בהרבה פחות נחרצות וחדות מהמצופה מסוביניון בלאן ראוי. זה יין קצת מימי ו"קצר" מידי, כזה שנגמר מהר מידי בחיך. אפשרי בהחלט ללגימה אבל קשה להתפעל ממנו. מחירו, לפיכך, גבוה יחסית לאיכויותיו.
תמורה לכסף: 2/5 (לא משהו..).
בשש מילים: סנסר ופווי פומה מהלואר, יותר עדיף.
דומיין וויליאם פבר, שאבלי 2011
2011 Chablis ,Domaine William Fevre
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה משאבלי שבבורגון. כ-10% מהיין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי והיתר במיכלי נירוסטה לשימור הרעננות. צבע זהוב קש. באף הדרים ופרחים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים
הכי מתאים ל: צדפות, פירות ים ודגים.
דבר המבקר: אי אפשר לטעות באף ובפריסה על החיך של שאבלי טוב, גם כשהוא בסיסי. קשה להתחרות בכיף ששאבלי בסיסי מספק. לא עמוס מידי, לא רציני מידי, פרי טוב, מינרליות, נגיעת מליחות; אחח! כשלוגמים שאבלי מתמלאים תסכול על כך שכל כך קשה (ויקר) לאכול כאן צדפות. גם סתם דגים ופירות ים ילכו אתו נהדר.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. זהו מחיר התקן של יבואני ישראל ליינות שאבלי).
במילה אחת: כייף!
דומיין וויליאם פבר, שאבלי, ואיון, פרמייר קרו 2010
2010 Premier Cru ,Vaillons ,Chablis ,Domaine William Fevre.
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה מכרם ואיון, דרומית לשאבלי שבבורגון (Cote des Vaillons). מחצית היין התיישנה בחביות עץ אלון צרפתי במשך כשנה והיתר במיכלי נירוסטה. צבע זהוב עמוק. באף פרחים ופרי. גוף מלא. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 230 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשרים לבנים ברטבים עשירים.
דבר המבקר: "שאבלי פרמייר" מצוין. עושר בלתי רגיל, מורכבות עצומה, סיומת מתמשכת, המותירה אחריה שובל טעמים בחיך. מינרליות מקסימה, יובש מובהק, חדות וניקיון. להבדיל מקודמו מקביל האיכויות, שנסקר ממעל, ה"פרמייר" הזה עודנו קצת בייבי. לכן גם קצת קשה להשוות אותו בבירור אליו. לא שקשה ללגום וליהנות ממנו חלילה; קל, מהנה ומספק. אבל ברור שהעונג ממנו יהיה גדול יותר בעוד שנה-שנתיים. קנו ונסו להתאפק.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: השקעה טובה לחורף הבא.