יין: ישראליים שהם קצת אחרת

לגימת השבוע אינה מתמקדת ביקב ספציפי. היא כוללת חמישה יינות ישראליים עם דגשי "קצת אחרת". שני מתקתקים מוגזים קלות ("מוסקטו לבן 2013" של טפרברג ו"הר חרמון מוסקטו 2013" של יקבי רמה"ג; מבעבע אחד ("ברוט 2012" של טפרברג), יין מחוזק בסגנון פורט ("ויתקין " של יקב ויתקין) ואדום יבש אחד ("טוליפ, אספרו 2011"), קצת אחר בסגנונו. כל היינות עשויים סביר עד טוב בקטגוריית המחיר הנתונה שלהם. רובם נטולי יומרה ואינם יקרים (35-89 שקלים). פרט לויתקין N.V, הרציני והחשוב יותר, כולם מייצגים פן יומיומי וסימפטי של התעשייה המקומית. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מוסקט אלכסנדרוני מכרם שפלת יהודה. שישה ימי תסיסה בטמפרטורה של 16 כדי להגיע לרמות האלכוהול והמתיקות הנדרשות. צבע ירקרק בהיר. אף פירותי בו בולטת נוכחות ענבי המוסקט. גוף קל. 5.7% כוהל בנפח.

כמה? 35 שקלים

הכי מתאים ל: אפריטיף. טירמיסו, פירות יבשים, מתוקים מתובלים .

דבר המבקר: קל, מתקתק, ארומאטי במיוחד, המוסקט דומיננטי מאד, בעבוע קצת פחות עדין מהמתבקש. קצת יומרני להשוות את המוסקטו הזה למוסקטו ד'אסטי המקסים מפיימונטה, שבצלמו הוא נוצר. יותר גזוז ובכל זאת, פשוט וחמוד מסוגו, שמספק תמורה חביבה לכסף.

תמורה לכסף: 3/5 (טובה).

בארבע מילים: מוסקטו כחול לבן סביר.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבעבע יבש על בסיס 90% ענבי שרדונה ו-10% פרנץ' קולומבארד מכרם מבוא חורון. תסיסה ראשונה בת שבועיים ולאחריה 4 חודשי התבגרות בחביות עץ אלון צרפתי חדש. 3 חודשי התבגרות נוספים על משקעי השמרים (SUR LIE) לאחר התסיסה השנייה. צבע ירקרק בהיר. אפרסקים והדרים באף. 12.7% כוהל בנפח.

כמה? 69 שקלים

הכי מתאים ל: אפריטיף, עוף, דגים וקינוחים.

דבר המבקר: אין מספיק מבעבעים ראויים באמת בתעשיית היין המקומית. הברוט של טפרברג מפתיע לטובה עם בעבוע עדין יחסית, פירותיות נעימה, סיבוב קטן, נכון, שמוסיף הפרנץ' קולומבארד. אל תצפו לגדולות ונצורות אבל בהקשרי מחירו המתון, מספק הברוט הזה די הרבה יין.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: אופציית מבעבע זולה ואפילו כשרה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מתוק מבעבע קלות, בסגנון 'מוסקטו ד'אסטי' מפיימונטה, איטליה. 100% ענבי מוסקט קנלי מכרם גשור וכרם רמת מגשימים ברמת הגולן. צבע זהוב בהיר. אף ארומטי מאד בו בולטים הדרים ותבלינים. 7% כוהל בנפח.

כמה? 39 שקלים

הכי מתאים ל: אפריטיף. פירות יבשים. קינוחים מתובלים. תותים עם שמנת.

דבר המבקר: אנחנו ממשיכים לצפות ליותר יינות אופי מעניינים מיקבי רמת הגולן אבל בכל הנוגע לבייסיק, יודעים שם היטב את העבודה. מוסקטו זול וטוב, עם בעבוע עדין מאד, פירותיות רבת חנופה אבל לא בלתי מקסימה, תיבול נעים. מחמת מתיקותו, זה לא יין ששותים ממנו המון. לכן, הכי נכון לפתוח אותו בסיום ארוחה שיש בה מספיק סועדים. אפשר גם לשלב, כתוספת טוויסט נחמדת, בסלט פירות חורף קצוצים היטב.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשש מילים: קל, חמוד וראוי מסוגו, בכלום כסף.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% ענבי סירה מכפר יובל, 30% קברנה פרנק ממושב מטע ו-15% מרלו מצובה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 89 שקלים

הכי מתאים ל: פסטות, פיצה, נתחי סינטה דקים צרובים, רוסטביף, עוף ביין.

דבר המבקר: 'אספרו 2011' הוא בלנד המקיים שילוב זנים לא בדיוק טריוויאלי. זהו אחד התוצרים הראשונים של היינן דויד בר אילן בטוליפ. כדרכו בקודש של היקב, מדובר ביין מוחצן שמתחיל לסחרר את האף וממשיך לעשות זאת גם בחיך. אלו הם יינות מז'אנר What you see is what you get. הם אינם טומנים בחובם רבדים חבויים כאלו או אחרים. בכל זאת, יש איזה מימד פאנקי משמח ב 'אספרו 2011'. הוא מאסיבי, חורפי לעילא. שילוב הזנים הלא טריוויאלי מייצר מפגש מפתיע עם החיך. חמוד ביותר.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: יין שנעים יהיה ללגום בחורף.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מחוזק, בסגנון יינות פורטו מפורטוגל ו-Maury מדרום צרפת, המורכב מענבי קריניאן, פטיט סירה וקברנה סוביניון. הענבים נבצרו בבציר מאוחר בשש שנות בציר שונות (2002-2007). כל אחד מהיינות התיישן בנפרד בטרם יצירת הבלנד. ליין הוסף "ברנדי לבן" (זיקוק של יין) לשימור מתיקות והעלאת אחוז האלכוהול. היין עורבב ללא תהליכי סינון להצללה, למעט סינון גס בטרם ביקבוק ועתיד, לפיכך, לפתח משקעים טבעיים בתחתיתו. צבעו אדום-סגול עמוק. באף פירות יבשים וטבק. 18% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים

הכי מתאים ל: שוקולד מריר משובח לאחר ארוחה טובה.

דבר המבקר: כבד ועמוס, שמנתי-קטיפתי, מלא טעמים בחיך ועם זאת אין מדובר בממתק כלל. יש ליין מידה של קשיחות ואופי, שמספק הקריניאן, רובד מתובל היטב, המגיע מזן הפטיט סירה ומוצקות, נגזרת של נוכחות הקברנה סוביניון. יחד עם "כרמל וינטאג'" זהו המחוזק המקומי הטוב ביותר. להגיש בכוסיות קטנות, אחרי האוכל, ולהשתמש בפקק הרב פעמי המצורף, לטובת הלגימות הבאות.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בתשע מילים: מתאים מאין כמותו כפינוק לימי הקור שעוד נכונו לנו.