בטעימת השבוע קלאסיקה אחר קלאסיקה. יקב וייטי (Vietti) שוכן בכפר בארולו (Barolo), באיזור פיימונטה, צפון מערב איטליה. זה איזור יין קלאסי ונחשב אשר מככבים בו זנים ידועי שם כדוגמת מוסקטו, דולצ'טו, ברברה וכמובן נביולו. מייצרים בו בעיקר אדומים אבל גם את הלבן המתקתק הנודע מוסקטו ד'אסטי וגם את הלבן היבש רוארו ארנייס. בכיר יינות האיזור הוא הבארולו, המבוסס על ענבי נביולו. בארולו, לצד ברונלו דה מוטלצ'ינו מטוסקנה, נחשב לבכיר יינות איטליה. כל הזנים הללו מיוצגים בטעימה הנוכחית, החושפת, כאמור, קלאסיקות איטלקיות נדבך אחר נדבך.
בארולו הוא כמובן המלך המובן מאליו אבל לב הטעימה, בעיני, הוא שני האדומים מקטגוריית הביניים: "ברברה ד'אלבה, טרה וינייה 2011" ו"נביולו פרבאקו 2010". שניהם מייצגים, כל אחד בדרכו, את המפגש עם לב ליבה של תעשיית היין הפיימונטזית במיטבה. שימו לב גם ל"רוארו ארנייס", הלבן היבש וכמובן ל"מוסקטו ד'אסטי", לבן מתוק מוגז קלות, מקסים. לחיים!
וייטי, מוסקטו ד'אסטי קאסיינטה 2012
Vietti, Moscato D'Asti Cascienta 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן מתוק על בסיס 100% ענבי מוסקטו ד'אסטי מלאנגה, פיימונטה. אחוז האלכוהול הנמוך (5.5%) מושג ע"י הורדת הטמפרטורה והפסקת תהליך התסיסה. צבע זהוב חיוור. באף שפע פרי ופרחים. גוף בינוני.
כמה? 110 שקלים
הכי מתאים ל: אפריטיף. אוכל אוריינטלי. מאפים מתוקים וקינוחי פירות.
דבר המבקר: קלאסיקה צפון איטלקית נודעת. יין שעושה שמח עם המון פרי, מוגזות קלה חמיצות טובה ומתיקות נעימה, לא מעיקה. הכי כיף ללגום אותו, בלגימות גדולות (אחוז האלכוהול נמוך, הרי) לצד מאפה או עוגה משובחת, באחה"צ של סופשבוע חורפי, ואספרסו חזק וטוב אחרי.
תמורה לכסף: 2.5/5 (אמנם יין קל וחסר יומרות אבל על קלאסיקה מנצחת משלמים).
בשתי מילים: המתיקות שאחרי.
וייטי, דולצ'טו ד'אלבה 2012
Vietti, Dolcetto D'Alba 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי דולצ'טו מאלבה, פיימונטה. תסיסה במיכלי פלדת אל חלד ועשרה חודשי התיישנות בחביות עץ סלובניות. ביקבוק ללא סינון. צבע אדום-סגול. באף פרי אדום ושחור. גוף קל-בינוני. 12.75% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים
הכי מתאים ל: אוכל של יומיום: פיצה, כריכים, פסטות פשוטות.
דבר המבקר: יין פשוט, בסיסי וחסר יומרות. רענן ופירותי מאד. סימפטי לגמיעת קיי או לגימת יומיום בארוחת הערב.
תמורה לכסף: 1.5/5 (יקר מידי בשביל האיכויות הבסיסיות שמספק. מקור המחיר במיתוגו הגבוה).
בארבע מילים: חמוד אבל יקר מידי.
וייטי, רוארו ארנייס 2012
Roero Arneis 2012Vietti,
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס רוארו ארנייס מרוארו, פיימונטה. תסיסה ושהייה במיכלי פלדת אל חלד, ללא עץ. צבע זהוב חיוור. אף פרחוני מאד. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים
הכי מתאים ל: פירות ים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: לבן יבש מוצלח מאד, בנוי היטב, המפגין איזון ראוי בין פרי, חומציות ויובש. יין גסטרונומי שנעים מאד ללוות איתו ארוחה.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשמונה מילים: לבן יבש סימפטי וראוי מאיזור שנודע בעיקר באדומים.
וייטי, ברברה ד'אלבה, טרה וינייה 2011
Barbera D'Alba, Tre Vigne 2011Vietti,
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ברברה משלושה כרמים שונים, מאלבה, פיימונטה; מגפנים בנות 35-40. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון סלובניות, חביות מאלון צרפתי ומיכלי פלדה. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ושחור. פרחים. גוף בינוני. היין בוקבק ללא סינון. 14.48% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים
הכי מתאים ל: אוכל קל יחסית: עוף, ירקות, בשרים קרים, מנות על בסיס עגל.
דבר המבקר: כמו יינות נוספים בטעימה הזו, גם הבקבוק הזה מייצג קלאסיקה. זו קלסיקה חסרת יומרות אמנם, המייצגת את קטגוריית איכויות הביניים; אבל מדובר ביין כה משמח ומקסים שלגימתו מסבה עונג צרוף. העיתוי הטוב ביותר עבורו הוא צהריים בשניים. הקלות המסויימת שלו מזמינה חיסול קל ומהיר שלו, לצד ארוחה לא מחייבת בשניים. FUNטהור.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשלוש מילים: יין צהריים מנצח.
וייטי, נביולו פרבאקו 2010
Vietti, Nebbiolo Perbacco 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי נביולו מכרמים שונים בפיימונטה; מגפנים בנות 35 בממוצע. שתי שנות התיישנות בחביות מסוגים שונים. צבע אדום עמוק. באף בולטים מאד מנטה ומרווה. גוף בינוני 13.95% כוהל בנפח.
כמה? 140 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים. מנות בשריות מכל סוג.
דבר המבקר: האח הקטן של הבארולו הוא אדום חמוד ביותר שחייב חדרור בן 30-45 דקות לפחות בטרם יילגם. העוצמה הראשונית שלו נרגעת במהלך החדרור ומתגלה יין מורכב יחסית, מאוזן יחסית, מאופק וגסטרונומי מאד, שמתאים מאין כמותו ללגימה לצד חלבונים מן החי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: יין סטייקים ראוי.
וייטי, בארולו קסטיליונה 2009
Vietti, Barolo Castiglione 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי נביולו מכרמים שונים בבארולו, פיימונטה; מגפנים בנות 7-35. 24 חודשי התיישנות בחביות, בנפרד. הבלנד נוצר 8 חודשים לפני הביקבוק. צבע אדום כהה. אף דחוס מאד, עתיר פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 14.23% כוהל בנפח.
כמה? 350 שקלים
הכי מתאים ל: ארוחות בשריות כבדות.
דבר המבקר: בארולו נחשב לאחד מבכירי יינות איטליה. הבארולו הזה, הטיפוסי לסוגו, מרוכז, דחוס, עשיר וכבד. הוא בן קצת למעלה מארבע קטין של ממש במונחי הז'אנר ולכן עודנו סגור קמעא, לא מפותח דיו. אם אתם פותחים כעת, תנו לו לנשום לפחות שעתיים. אם אתם משדכים לו אוכל, אל תתפשרו על חומרי הגלם. הסטייק צריך להיות מהסוג הטוב ביותר. נתחי הכבש לנזיד איכותיים. אפילו ביין בו תבשלו את הקדירה אל תחפפו. זה יין גדול. תמחורו, יחסית לאיכויות (לא רק למיתוג) מייצג תמורה טובה ממש לכסף. פוטנציאל התיישנות בן 15 שנה לפחות, בתנאי אחסון טובים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשמונה מילים: גם כעת, כשעודו בייבי בארולו, זה יין גדול.